רוב חיי עברו בתחושה שאני חייב כל הזמן להציג מסיכה של כוח, כדי שלא יפגעו בי. לא נתתי לאנשים להתקרב אלי ובניתי מעין חומה שמגדירה את המרחב האישי שלי, אליו לא נתתי לאף אדם להיכנס. ידעתי שאני לא רוצה לחיות כך לנצח, שאני מגביל את עצמי ולא נותן לכוחות שלי לפרוח. סגנון חיים זה הקשה עלי וגרם לי להרגיש לבד, אך סה"כ הצלחתי להסתדר ואפילו להצליח מעבר לממוצע במסגרות שונות שהייתי בהן. אחרי השחרור מהצבא, התחלתי לצאת עם בחורות במטרה לבנות קשר שיוביל לחתונה. אצל כל אדם מדובר במשימה מורכבת וקשת ביצוע, אז מה אני אגיד? מעולם לא התנסיתי במערכת יחסים בריאה בקשר קרוב (חוץ מהמשפחה הגרעינית). לא ידעתי איך מתנהלים בכלל בקשר כזה. התבצרתי במשך שנים כה ארוכות מאחורי מנגנוני הגנה שפשוט לא היה לי מושג איך לתחזק קשר. אך ידעתי שאני חייב לנסות, שאני לא אתן לאותו אדם להרוס לי את הסיכוי למשפחה. מהניסיון שלי ידעתי שהמשפחה מהווה המפתח לשפיות של האדם, שאני חייב את הבריאות הנפשית שלי לכך שהיה לי קשר כ"כ טוב עם המשפחה שלי ושהם תמכו בי והאמינו בי תמיד, בכל מצב.

השלמתי עם זה שכנראה לא אזכה להיות בעל קשרי חברות רבים, אם בכלל,  אך התעקשתי למרות הפחדים והחששות לנסות להקים משפחה. ידעתי שאני רוצה ליצור עם אשתי לעתיד עולם קטן ומיוחד משלנו בה לעולם לא פוגעים אחד בשני, רגישים לרצון האחר, ומעצימים כמה שרק אפשר. היה לי חשוב שבת זוגתי תהיה כזו שמבינה לליבי, וכל הנושא של חיוביות, העצמה, ורגישות אנושית עומדת במרכז השאיפה המשפחתית והזוגית שלנו. רציתי שאשתי ובהמשך הילדים שלי יהיו כאלה שאפשר לספר להם הכל ולהיות טבעיים איתם, כי לא חוששים שהם ישפילו או ינצלו את החולשה של מי ששם בהם אמון.  

הייתי בררן מאוד בדייטים, מישהי צינית או קצת חסרת רגישות הייתה נפסלת על הסף. יצאתי עם כל מיני בנות מכל העדות והסוגים, בד"כ ע"י מכרים או חברים שהכירו בינינו. הרגשתי שזה לא יעבוד, שבמקרה שלי אהיה חייב למצוא בכוחות עצמי, מכיון שמעולם לא נפתחתי לאנשים שניסו להכיר לי והם לא הבינו מה באמת רציתי. הם ראו רק את ההצגה שלי, רק את הדמות שרציתי שכולם יראו. 

ככל שעבר זמן, התחלתי לחשוב שכנראה לא אמצא את האחת שאני צריך ורוצה, שזה פשוט לא קיים. חששתי שמישהי שבאמת תבין אותי לגמרי, שתהיה שותפה לשאיפות שלי ותקבל אותי כמו שאני, קיימת רק בדמיונות שלי. החלטתי שאני מרפה מזה, שאני משקיע בתחומי העניין שלי ובדברים החשובים לי, ומפסיק לחשוב על מה יהיה ואיך אמצא. פשוט ניסיתי להוציא את עצמי מבין החומות שיצרתי.

זמן קצר לאחר השינוי הנפשי שניסיתי לסגל לעצמי, פגשתי אותה. 

המשך יבוא...