שבועיים קשים עברו על כוחותינו. אבל עכשיו אני בבית. כוס קפה, שולחן עבודה, דממה של שבת כנגד רעש בלתי פוסק בראש.
חזרתי לטיפול פסיכולוגי וזה עושה לי טוב. אביתר הוא פסיכולוג מצוין, ואני נהנה ללכת אליו. למרות שהשבוע לא הצלחתי. סימסתי לו שעתיים לפני הפגישה שלא אוכל לבוא, והוא לא ענה, מה שחבל. למרות שאני נוטה לחשוב שפשוט לא היה לו זמן, או משהו.
אביתר הוא ווין ווין סיטואישן. מצד אחד הוא פסיכולוג תותח ברמות על מהחלל, מכיל, קשוב, חד, כל הסיפור. מצד שני הוא פרקטי מאד וציני כשצריך. זה מצוין מבחינתי. אני צריך מישהו עם חוש פרופורציה תקין ורגליים על הקרקע. מצד שלישי, הוא מנהל מרפאה פסיכיאטרית למגזר הערבי, אז הוא גם מבין את כל הסיפור של הפרעות פסיכיאטריות, והוא עם יד על הדופק לגבי. וזה עוזר מאד להשקיט את הנפש ואת הרוח שלי.
אני לוקח כדורי ברזל, והם משפרים את ההרגשה שלי פלאים. כנראה שחלק מהבעיה הייתה האנמיה הבלתי נסלחת שהגעתי אליה. בשבועיים האחרונים אני קם בבוקר עירני ובעל כוחות. בסוף כנראה שאני ערמת מינרלים, הורמונים ומסרים חשמליים שמנסה להתאזן, ולהבין את עצמה. זה נחמד להרגיש פשוט.