לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זמן מתחת לשמים.



Avatarכינוי: 

בת: 33

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

נלחמים באנורקסיה.


כרגע קראתי את מכתב הפרידה של אליה שאולי ז"ל.

אליה נפטרה ב24/7/08 בדיוק לפני שבוע, אליה חלתה באנורקסיה בגיל 11 ונלחמה בה, לצערי המחלה ניצחה אותה.

אליה נפלה כנועה למחלה הסופנית שהרסה את חייה. אליה נפטרה בגיל 16 במשקל 27.5 ק"ג. כ"כ צעירה וכ"כ רזה.

אני כותבת את הפוסט הזה כדי להראות לכל הבנות מזו אנורקסיה.

אני מבקשת אישית מכל בן אדם שנכנס לפה שילחם באנורקסיה הנוראית הזאת. מכל בת,שלא תחשוב שאם היא תהיה רזה יותר אז היא תהיה יותר יפה או יותר מושכת .

אנורקסיה זה לא צחוק, כשנכנסים לזה קשה לצאת מזה , אולי בכלל לא יוצאים מזה. כמו אליה שהמחלה ניצחה אותה.

יש הרבה דברים רעים בעולם הזה, אונס, רצח, פיגועי טרור. אנחנו לא יוכלים לעשות דבר נגד זה.

אנחנו לא יכולים להציל את העולם , אנחנו לא יכולים לגרום לשלום לבוא, אנחנו לא יכולים להכניס את כל הפושעים לבית סוהר. אנחנו לא יכולים לעשות דבר מכל זה. הדברים האלה הם הדברים הגדולים שהורסים לנו את החיים.

אז לפחות בואו נדאג לדברים הקטנים , קטנים שהורסים חיים שלמים.

בנות תשמרו על עצמכן, לא משנה מה יקרה לא משנה אם יגידו שאתן שמנות או לא רצויות תבינו שרזון זה לא הפתרון!

רזון זה אסון , שיכול להרוס את החיים.

בנות אם לא בשביל עצמכן אז בשביל אליה ז"ל, תשמרו על עצמכן בשביל אליה.

משפטים אחרונים מתוך המכתב של אליה :

"כעת הכאב נפסק.

אין צורך בשקיות על מנת לעשות צרכיי.                                             

אין צורך בזונדות מפלצתיות ובצינורות אשר חוררו את גופי.

אין צורך בדבר מלבד השקט הסובב אותי"

 

 

 

נכתב על ידי , 31/7/2008 16:36  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אולי..


אולי ברגע אחד הכל ישכח

אולי היא תמשיך לחיות את חייה האפורים בלי תשובה

אולי היא תמשיך להיות האהובה הכושלת

אולי היא שוב תיכנע למעשי הנקמה

אולי היא שוב תיתן את גופה

אולי שוב היא תיפול בין ידי כל מי שנקרה בדרכה

אולי היא תאכל שוב את עצמה על המעשה הנבזי שלה

אולי היא תשוב להיות היא עצמה,

היא עצמה שאהבה וצחקה, היא עצמה מעולם לא הייתה בודדה.

עכשיו היא בוכה, יושבת לבד ולא מרגישה את הזמן שחולף לה מול עיניה, לא מראה את הכאב המוסתר של עיניה הכבויות,

לא אוהבת, לא חושבת, רק עושה בלי שום דעה.

מושפלת ועזובה, תוהה איך תמשיך מכאן, איך ימשכו חייה האבודים.

והיא הולכת והולכת בתוך החשכה, בתוך היער שלה שעוטף את כולה, סבוכה בין הענפים והחושך הקודר.

קולות האנשים מכאיבים לאוזניה והיא נעצרת. יושבת ובוכה. כולם מסביב מביטים, לא מבינים מה קרה לבחורה הכה יפה.

היא מרימה ראשה וממשיכה ללכת לא מתייחסת לאף אחד, רק הולכת. לא רוצה שוב לראות, להרגיש, רק ללכת.

ללכת לאיבוד, להימלט מעצמה, מהנפש השבורה שלה , מהגוף שכולא אותה בתוכו.

מההרס הרב שהיא גורמת היא לא יכולה לצאת. היא שוב סובלת, כואבת, ובוכה.

שם בחשיכה היא מתהלכת בחצות הליל, לא רוצה שיגמר, שלא יעלה האור, שהשמש לא תזרח,

היא חיה באפילה שעוטפת את כל כולה, לא מביטה במראה שלא תראה את מי שהפכה להיות, לא רואה את עצמה ,

היא מנסה לברוח מעצמה.

שוב ושוב חותכת ורידים, מכאיבה ומדממת, אך כלום לא עוזר.

ברגע האחרון תמיד מצילים אותה והיא שוב בוכה ומנסה שוב.

לא, היא לא מתייאשת היא מנסה שוב ושוב יום יבוא והיא תצליח , כך היא מקווה.

אולי יום אחד היא תצליח לחזור לעצמה,להיות הבחורה שהייתה בעבר

אולי היא תציל את עצמה מהבור שאליו היא נופלת

ואולי לא כי עכשיו היא כבר לא נושמת עוד.

הפעם היא הצליחה במשימתה, משהו אחד יצא לה טוב בחיים האלה. משהו אחד היא הצליחה לסיים עד הסוף.

בלי להשאיר חורים בדרך, הפעם היא הצליחה.

אולי עכשיו היא כבר מביטה מעל.

אולי..

 

נכתב על ידי , 29/7/2008 18:39  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אי אפשר לתאר במילים.


כן כן היום חזרתי מעוד בילוי מהנה והפעם עם החברות בלבד.

אחרי שיחה ספונטנית עם מירי אתמול, החלטתי ללכת איתה ועם שאן לבריכה.

אז אירגנו את תאיר ודרי והחלטנו לרדת לבריכה בראש פינה.

קמתי היום בשעה 9 וחצי בקושי הצלחתי להזיז את עצמי מהמיטה מהעייפות הגוברת הזאת.

קמתי למקלחת, ובדרך קיבלתי הודעת בוקר טוב ממירה,חחח איזה כיף לעשות מקלחת על הבוקר.

התקשרתי ב10 להעיר את דרי ושאנה , דרי הייתה ערה ושאן העייפה הזאת הייתה ישנה.

בקיצור התארגנתי תוך כדי שיחות מתמשכות עם מירי.

הגענו לראש פינה ופנינו בפניה הלא נכונה והכל בגלל שאן ותאיר שהטעו אותנו!

לבסוף חזרנו לפניה הנכונה, כל הדרך סיפרנו לדרי על החוויות מהסופרלנד {כן כן מאותה הפעם שעשיתי בנג'י.}

והיא כמו תמיד לא הפסיקה לצחוק לרגע, ואנחנו יחד איתה.

הגענו לבריכה, בהתחלה אני מודה לא היה נראה כאילו אני הולכת להנות, וכשהגעתי לשם הכל השתנה.

התיישבתי בשמש להשתזף והבנות בינתיים נכנסו למים, התחיל שם מסע דחיפות למים, מירה הצליחה להפיל את כולן.

וגילינו דבר חדש על תאיר, הבחורה "חולת מים!" חח אדרי הייתה באמצע לדבר איתה, סובבה את הראש לרגע ופתאום קלטה אותה קופצת למים. מטורפת לגמרי!

אני ומירה נשכבנו בדשא להשתזף, והגיעו כדברינו "שחקני רכש חדשים" חחח שלא הפסיקו להסתכל עלינו, בסוף התברר שהם חבר'ה מצפת חחח.

מאוחר יותר הבנות נכנסו למים ואני ישבתי בצד על כיסא, מירה הביאה שש-בש וכמה בנים לקחו לנו אותו חח{ביקשו רשות חח}. ובסוף הבנו שהם לקחו את השש-בש רק כדי להתחיל איתנו חח. וכן כן באו להתחיל איתנו, ישבו איתנו כמה דקות, היה דיי מצחיק איתם, הרצנו עליהם צחוקים חח.

והיום היה מקרה שרק חיזק לי את העובדה על כך שילדים זה סוג של מחלה!

משפט נחמד שנזרק היום בידי מציל אחד למציל {חייל!} אחר:"הלוואי יאנסו אותך 7 בדואים."

ובתיקון נשי למירי:"הלוואי יאנסו אותך 10 פטמות."

ובכן, היה כל כך מצחיק.

עם הצחוק המדומה של מירה,

עם הקפיצות של תאיר.

ושאנה היפה שהבגד ים עשה לה בעיות.

ודרי עם הבגד ים החדש והמדהים שלה.

ואני כן כן אני, עם המשקפיים של אדרי שדווקא כן התאימו לי לפנים, ולמרות שבכלל לא נכנסתי למים ורק ישבתי בחוץ, בכל זאת נהנתי.

היה ממש כיף!  איזה חברות מדהימות יש לי לא להאמין בכלל.

ובסוף גם הייתה לי שיחה עמוקה עם דרי, כמה שאני אוהבת אותה מה הייתי עושה בלעדיה ובלעדי כל החברות?

חזרתי הביתה לריב טיפשי עם הבן אדם הזה שנקרא אמא, עוד פעם היא והשטויות שלה.

נכנסתי למקלחת מטורפת של שעה שלמה!

מה אכפת לי מהריב הזה , העיקר שנהנתי חעחעחע.

אני כבר מחכה לבילוי הבא. מתי יגיע?.

 

אז לסיכום:חזרתי עייפה אך מרוצה, ובנוסף לכל חזרתי שזופה וצרודה מהארבעת הימים המצחיקים שעברו עליי.      

וזה אפילו לא יכול להראות לכם עד כמה היה לי טוב.

 

נכתב על ידי , 28/7/2008 22:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאני שלי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האני שלי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)