זמן מתחת לשמים.

לא כתבתי בדיוק שבוע.

אז הנה אני כאן, יום לפני השנה החדשה, או במילים נרדפות היום האחרון של השנה הזאת.

מחר תתחיל לה שנה חדשה.שבה נבקש חיים טובים יותר, הנאה גדולה יותר, ניזכר בכל מה שעבר עלינו בשנה שעברה ונחכה שתתחיל השנה החדשה.

בפוסט הזה החלטתי לסכם קצת את מה שעבר עליי בשנה האחרונה, סתם כדי לעשות סדר בראש.

השנה מבחינתי התחילה ביום שעברתי לבית של סבא. אחרי תקופה של כמעט חודשיים שגרתי שם, עברתי לבית החדש והמקסים שלי. משם הכל התחיל, באותו הזמן המצב היה לחוץ. גם תחילת שנת הלימודים, הדגלנות שדרשה ממני הרבה כוח וסבלנות ובעיקר לנסות לא לקפוא מקור, וכמובן הבית החדש.

-הדגלנות הייתה מדהימה, אחת החוויות הכי יפות בחיי.

הלבוא כל יום לעמוד עם הדגלים, לשמוע את ע' אומרת לנו:"גרוע!" או את א' צועקת:"להרים דגלים-להוריד!".

הקור שהקפיא לכולנו את הידיים, גם הוא היה סוג של הנאה. הפופקורן שמ' היה מביא לנו לחזרות.

באותו הזמן התחלתי להכיר את החברים הנוכחיים שלי.

עד אז היו לי חברים אבל לא החברים האלה, לא האנשים המדהימים האלה שמלווים אותי בכל צעד בחיי, התקרבנו, הכרנו וכמו שא' וא' אמרו הפכתי ל"אחת משלהם". מה ששימח אותי מאוד,פתאום הכרתי אנשים שבחיים לא הייתי חושבת שהם כל כך מדהימים.

הדגלנות עשתה לי רק טוב יש להודות.

בדגלנות עצמה הרגשתי גאווה עצומה, להניף את דגל ישראל בכבוד ובראש מורם.

-הנסיעה לעכו ללילה שלם, הקור שהקפיא את כולנו, החולצות שהכנו לכל הקבוצה.

מאז התחילו החיים האמיתיים שלי, החיים שתמיד רציתי.

-הכרתי כל כך הרבה אנשים {בלי עין הרע} במשך השנה. אנשים שאף פעם לא הייתי חושבת להכיר, נפתחתי יותר, דיברתי וצחקתי הכעס לאט לאט ירד ממני, הוא עדין יורד ד"א למרות ההתפרצויות שיש לי מידי פעם.

-הטיול השנתי עם החברות במדבר יהודה, התמונות המצחיקות.

-הכניסה לגרעין, והכרת החברים החדשים הנוספים שלי.

במהירות ובלי שאשים לב הגיע החופש הגדול, ואני מעדיפה לקרוא לו "החופש הגדול הכי מדהים, בחיי, עד כה"

-הטיולים המדהימים מהמגד"ל.

-הסופרלנד, וכמובן הבנג'י החלומי שעשיתי!

-החינה והחתונה של אחותי, שד"א לא דיווחתי על זה אבל היה פשוט מדהים, לא רציתי שיגמר לי הלילה.

-המימדיון וההתגברות על פחד ממגלשות מים.

-דרייב אין, קור נוראי וסרט מצחיק.

-מרכז קנדה, ההחלקה על הקרח עם ל' וא', האומץ שתפסתי פתאום. נפלתי רק פעם אחת!,

הצחוקים עם א' וא' השניים שהחליטו לעשות סביבי מעגל ולא לתת לי לצאת. התכנונים של כולם לקחת אותי לאמצע ולהפיל אותי. והחזרה משם עם רגליים כואבות.

-ערב הכנה לצה"ל, קריוקי מצחיק עם י' שהחליט לזייף, שני בנים שהחליטו להציק לי באמצע הסרט 300 וזרקו

עליי כריות.

-קומזיץ, מה שנחל כישלון מוחלט, למרות שלפחות ראינו את ש' וע' מזייפים בשירים של פעם, ואת כיתה י"א שלא הפסיקו לשיר.

-כלייזמרים, השנה שבה הכי נהנתי בכלייזמרים, השיחות עם שאנה, האנשים היפים, הלשבת סתם ככה עד 3

לפנות בוקר.

-נסיעה לנהריה עם החברות, הבאנו את לולי הקטנה מאחות של מירה, החול הנעים בחוף, ההקראה מהספר

 "אם יש גן עדן" למירי. הפינוק של לפרוש את המגבת.

-חוף גיא, למרות שסתם ישבתי בכיסא בתוך המים, והשתזפתי, נהנתי מאוד.

-גמר כוכב נולד, האנשים האלה ששרו שם פשוט מדהימים, זה פשוט לא יאמן עד כמה הם מוכשרים.

-הבריכה בראש פינה, תפסתי אומץ הפסקתי עם הפינוק ונכנסתי למים.

וגם כמה דברים עצובים במשך השנה כמו,

-תאונת הדרכים של מאיר ז"ל והפציעה של א'

-לאחר משא ומתן ממושך, החזרתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב, בתוך ארונות קבורה, הלוויה הקורעת לב, ההספדים, הבכי הנוראי ביום החתונה של אחותי.

וכך עברה לה עוד שנה במהירות הבזק.

עכשיו אני יכולה לחייך, ולהגיד שאני שמחה על השנה המדהימה שהייתה לי, הלוואי ויהיו עוד הרבה שנים כאלה.

וכעת נותר לי רק לאחל, שהשנה החדשה תהיה טובה יותר מהקודמות  לה, שנהנה הרבה יותר, שנצחק, שנאהב,

שלא נכעס, שנדע להחליט את ההחלטות הנכונות, שנצליח בדרך בה נבחר ללכת, שנגשים את כל החלמות שלנו לשנה הקרובה.

שנה מדהימה שתהיה!