זה הזמן שלי.
הזמן שלי לעשות את כל מה שלא עשיתי עדיין.
הזמן שלי הוא עכשיו, קורה ממש ברגע זה. שניה לפני שהעולם מתפוצץ, מתפרק לחלקיקים קטנים ונעלם.
זה הזמן שלי לעוף כמו הרוח ולשתוק, לא לומר מילה, פעם אחת בחיים.
הזמן שלי תכף בורח, בורח ממני, בורח מהעולם. הזמן הזה שלא יחזור עוד לעולם, זה הזמן שלי .
הזמן שלי זה הזמן למות, הזמן לקיים כל מה שהבטחתי.
הזמן לעמוד על שלי ולהילחם, הזמן לעשות משהו משמעותי.
כל החיים אתה רודף אחרי משהו, משהו בלתי נתפס משהו לא מובן.
כל החיים אתה בורח מעצמך, בורח ממי שאתה וממה שאתה רוצה להיות. מעדיף להדחיק.
וכשמפחיד אתה בורח, אז אתה בורח מעצמך ומהאנשים שסביבך.
אולי זה הזמן שלי להיות אני, הזמן האמיתי להכיר את עצמי.
זה הזמן לשלם על הטעויות, שניה לפני המוות לבקש סליחות. להצטער על כל מילה שפגעה.
זה הזמן להסתכל על עצמי במראה ולהביט עמוק בתוך העיניים.
זה הזמן שלי להפליג רחוק בדימיון, להאמין בכל מה שלא האמנתי אף פעם.
להודות בדברים שלא הודיתי בהם אפילו לא בפני עצמי.
הזמן שלי לוותר על הגאווה, על התקווה.
אולי גם לאבד את האופטימיות, להיות קצת אנונימית, לשבור את הכלים לגמרי .
זה הזמן שלי לצאת משליטה, לעקור את כל מה שהאמנתי בו.
הזמן שלי לאבד את עצמי, הזמן שלי להיות מישהי אחרת.
הזמן שלי להגשים את כל החלומות.
הזמן שלי להיות יפה מאי פעם.
הזמן שלי לשנוא בלי חרטה.
הזמן שלי לבכות שוב על הכר, אולי בפעם האחרונה.
הזמן שלי לקנא, הזמן שלי להפסיק לחייך.
הזמן שלי לאהוב ולתת את כולי, הזמן שלי להתמסר לעצמי.
הזמן שלי להעריך את כל מה שלא הערכתי במשך החיים.
הזמן שלי להודות לאלוקים.
הזמן שלי להבין שאני היא מי שאני.
הזמן שלי לגלות את כל הסודות.
הזמן שלי לבכות על כל מי שכבר אינו.
הזמן שלי לומר את האמת בלא חשש.
הזמן שלי להפסיק לפחד.
הזמן שלי להתחיל להיעלם.
הזמן שלי ליפול עמוק בתוך הערפל.
הזמן שלי להפסיק לראות, לשמוע את מה שמתרחש.
הזמן שלי להתעלם מהכל.
הזמן שלי לאבד את הכל.
הזמן שלי שלא יעצור לעולם.
זה הזמן שלי, שניה לפני שאני כבר לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
