אז כן שבוע שלם שלא הייתי כאן. התגעגעתי.
ביום שני התחילה שנת הלימודים.
השנה זה שונה יותר מהשנים הקודמות, הלימודים מתחילים להיכנס לריצת מרתון לקראת הבגרויות.
וכמו תמיד הצחוקים בשיעורים, הוויכוחים על השקט שמופרע בכיתה, והעייפות שגוברת בכל יום.
תתפלאו, אבל רק התחילה השנה ואני כבר עייפה. עייפה מלהתווכח, עייפה מלריב, עייפה מלהילחם על הדברים
שאני אוהבת, להילחם על הדברים שאני מאמינה בהם ושבסופו של דבר יקדמו אותי בחיים האמיתיים.
כרגע אני צריכה להילחם על מגמת הספרות. בית הספר החליט לא לפתוח אותה כדי "לפתח אותנו לכיוונים אחרים" מאחר ובמילא אנחנו עושים 2 יחידות חובה בספרות. ולכן עכשיו אני מנסה להרים פרוייקט אישי וקטן,
לכתוב מכתב בקשה למנהל לשקילה מחדש של פתיחת מגמת הספרות וסגירת מגמת ארץ ישראל,
בעזרת ה' מקווה שהמכתב ישפיע ואצליח להשיג את המטרה.
ולמה אני נלחמת כל כך על דבר לא כל כך חשוב, הרי בסופו של דבר מסתכלים רק על הציונים במ"מ ואנגלית ועל מספר היחידות. אני נלחמת כי ספרות זה דבר שקרוב אליי, אני כותבת כמו שאתם יודעים, והתברר שזה יכול לפתח אותי מבחינה ספרותית, לאתגר את הכתיבה שלי ולהגיע איתה למקומות גבוהים ולפתח את המחשבה שלי לכיוונים אחרים שעדיין לא נגעתי בהם.
גם סופר כלשהו אמור להגיע לאחד השיעורים וללמד אותנו איך כותבים ספר{ד"א אחד מהחלומות שלי}.
וכל שאר המלחמות כמו "מסדר הבוקר" של המנהל על 2 דקות של איחור, ושיחה של חצי שעה שמבזבזת לך את הזמן.
ולסיום, כמו תמיד גם השנה הולכת להיות שנה מלאה במלחמות, ואני מקווה שגם בנצחונות, אני מקווה
שבסוף אצליח במאבקים החשובים האלה ושלא יתבררו כחסרי תועלת לחלוטין.
אז כל מה שנשאר לי לאחל זה שנה מוצלחת לכולם, שגם אתם תילחמו על מה שחשוב לכם,
ושבעזרת ה' תשיגו את המטרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
