זמן מתחת לשמים.

"עצבנות היא הענשה עצמית על טיפשותם של אחרים הסובבים אותך"

הרבה משמעות יש למשפט הזה.

"הענשה עצמית" צמד מילים משמעותי ביותר, אני מענישה את עצמי.

בזמן האחרון שמתי לב שאני אומרת את המחשבות שלי בקול, זה קרה לי היום כמה פעמים.

רציתי להמשיך לכתוב, אבל ברח לי החשק.

המצב רוח שלי לא מזהיר במיוחד.

עריכה [23:54]:

אני רוצה לתעד את עצמי ואת מה שקורה סביבי.

במשך זמן רב המחשבה הזאת מתגבשת אצלי בראש, הייתי רוצה שתהיה לי מצלמה שאוכל לצלם בה כמעט כל רגע נתון.

אפילו סתם שיחות טיפשיות על הא ודא ואולי גם דברים עמוקים על האמת.

ובטח גם יהיו שם דברים מצחיקים, כמו שעות הזויות ושיגעון מוחלט, רגעי בכי שהכל מתפוצץ לך בפנים.

הייתי רוצה לתעד את עצמי מאחלת רק טוב ליום החדש שמגיע, לצלם את השמש הזורחת מהמערב ושוב שוקעת בסוף יום.

הייתי רוצה לתעד את האהובים שלי מחייכים.

הייתי רוצה לתעד את הכל מילה במילה, בתוך סרט חיים אחד, שלא נגמר.

סרט חיים שישאר איתי לתמיד.

הייתי רוצה לתעד את המציאות.שלי ושל העולם.