זמן לכתוב פוסט

לפעמים יש זמן כזה לכתוב פוסט,
זה זמן כזה שלבד בבית או שלא לבד בבית, שבדיוק התנגן שיר מלנכולי,
או שיר מקפיץ, אווירה של קרירות באוויר או חום מעורר, אין לי אפשרות להצביע על זה בדיוק,
אבל עכשיו זה רגע כזה.

עוד 11 ימים לבחינה הפסיכומטרית, שלצערי די מחליטה על עתידי האקדמאי,
אני אמנם לא צריכה ציון מפוצץ בשביל הלימודים שלי, אבל כבר השלמתי עם העובדה שאני אצטרך
מכינה בפיזיקה,
זה גורם לי קצת להתחרט על העובדה שאני רוצה ללמוד הנדסת תעשייה וניהול שזה
מקצוע נורא ריאלי ולא לעשות משהו יותר הומני וכיף עם עצמי,
ללמוד מדעי המשהו - שמעתי שיש טרנד חדש על מדעי התנהגות,
אבל אני באמת לא יודעת באיזה עבודות אפשר לעבוד בזה אחר כך.

אני פשוט רוצה לעשות כסף, הרבה כסף.
אני רוצה לחזור להיות בדרג ניהולי, לא להישאר בורג קטן באיזה מערכת שכוחת אל,
ואני מקווה שדרכי האקדמאית תוביל אותי לשם.

חוצמזה החיים מהנים כרגע, לא ברורים במיוחד אבל מהנים אין ספק.
יש לי כל כך הרבה השקפות שונות ומשונות לגבי הדברים שאני חווה לאחרונה,
כשהנושא שהכי מטריד אותי לאחרונה זה המירוץ המפגר הזה שכולנו רצים בו ללא תקנה,
העובדה שכולנו צריכים להצליח בחיים ולהתבסס על מנת להקים משפחה,
מצד אחד יש בי חשק עז להקים משפחה ומצד שני, לא נמאס לי עדיין מבילויים חסרי פשר
עד שעות לא שעות, עדיין בא לי לצאת למסיבות (פעם בחודש חודשיים מסתבר)
ועדיין בא לי להיות לא-אמא והכי חשוב, לחזור להיות קרייריסטית מוצלחת.

אני לא יודעת מאיפה קיבלתי את הרצון העיוור הזה "להצליח" את הפרפקציוניזם הבלתי מתפשר הזה,
את הרצון להוכיח שאני יכולה לעשות הכי טוב, בלי לדעת אפילו למי אני מנסה להוכיח,
כי מי כמוני יודעת שהגבר שלי גאה בי תמיד ובכל מצב.
אני מנסה להוכיח לעצמי כנראה, כי אני לא לומדת מניסיון העבר.

הקיץ מגיע,
בא לי לטוס, עוד לא החלטתי לאן, האם יש הצעות?
אשמח לשמוע רעיונות, (בבקשה אל תגידו לי תאילנד-הודו-סין-דרום אמריקה)
בא לי להיות בחופש, בא לי לרבוץ ללא מעש, בא לי לחזור לכושר,
בא לי מלא דברים אבל כרגע עדיין אין זמן,
אין ספק שצריך לעבור הרבה שלבים בפירמידה של סיפוק צרכים בסיסיים לפני שאפשר
לטפל בכל הגחמות הקטנות הללו.

כבר שכחתי על מה רציתי לכתוב האמת,
נראה לי שעבר הרגע,
הו וול,
היו שלום יקירים,

רות סוף.

הערת שוליים, שופינג כבר לא מספק כמו פעם,
אני פשוט צריכה עוד ועוד.
חדר ארונות, בעזרת השם.
שמור   בטל

החיים יפים אם פוקחים את העיניים

החיים יפהפיים, באמת שהכל מדהים,
הדברים המדהימים שקורים פה כל רגע.
המעגלים הקוסמיים שנוצרים בחיבורים מפתיעים.

אני הולכת להיות דודה שוב בקרוב,
זו התרגשות כמו חדשה למרות שיש לי כבר שלושה אחיינים,
ההבדל הוא שזה הזה התינוק הראשון של אחי,שתמיד חיכיתי כבר שיהיה תורו להסתדר ולהתמסד.
וזה מדהים.
והעולם יפה, ואין לי תלונות ועוד חודש פסיכומטרי, סעמק זה הרס לי את העצבים,
אני לחוצה ברמות אחרות, אז כמו שאומרים הישראלים האוריינטלים : "יאללה ברבאק"

כן,חוצמזה הכל מגניב וזה,
ואני אלך לראות עכשיו פרק של גולשים בזמן אחרי שסיימתי לעשות ציפורניים ולהחליף לק ולצבוע שורשים,
כי נוסטלגיה זה השחור החדש.

אא ואני גם מרכיבה פאזל של 1000 חלקים עם בעלי היקרו'ש אחרי לפחוות עשור וחצי שלא עשינו זאת.
כיף גדול,רגעים גדולים.

וזהו הודעה אחרונה לציבור המבקרים בשמורת הטבע הקטנה שלי פה:
קובי, חפרת לי עם המיילים ממש מעט, באמת שציפיתי להתקפה קצת יותר סטוקרית,
משהו רחב היקף אבל הלכת על מצומצם אז אין לי ממש השראה לכתוב כאן פוסט מעניין כלשהוא
שלא תחשוב שהרווחת בכל כך מעט נדנודים פרסום פוסט מעניין!

פילו,
אתה כל הזמן קורא כאן ולא מגיב,
בהנחה שאתה רוצה לשמר את מחמדיך האינטימיים בחתיכה אחת - תשנה את זה!
אם אתה פה תגיב, אתה פאקצת בלוגים, זה התפקיד שלך.
נשיקות וחיבוקים פילו, הפסקה הנ"ל נכתבה כאן בבית כמה דקות לפני שאתה אמור להיכנס בדלת כי אתה בדיוק יצאת עכשיו
מהפיצוציה שנכנסת אליה כדי לקנות שתייה טעימה וסיגריות,בדרך אלייך ואני כותבת את זה בדיוק עכשיו,
הנחתי שזו תהיה אנקדוטה משעשעת.

ולציבור הקוראים שהיה פה פעם ואולי נמצא גם היום אך הרבה פחות,
אני אוהבת את כל קוראיי אתם ברוכים כאן, תמיד נחמד לשמוע סימן גם מכם.
וואו, אני כלכך צומי, זה נכון.

אוי קטע הנה פילו הגיע,
אני אסגור מהר את הפוסט כדי שלא יגלה! אוי מדהים כתבתי את המשםט הזה במהירות ובלחץ אמיתי שהוא יגיע ואתפס.
טוב די,

לילה מבורך!
שמור   בטל