מחר תמיד נשאר מחר

אני לא יודעת איך להתחיל..

בזמן האחרון מציפים אותי הרבה רגשות אני יותר מדי עצבנית ואני לא מוצאת סיבה מוצדקת לזה..

שבוע שעבר הייתי אצל אהובי והיה בסדר לא הייתי אומרת שהיה מושלם כי היו כמה רגעים שהרסו את זה..

מאמי הלוואי והוא היה יודע מה אני מרגישה שאני נמצאת לידו שהוא נוגע בי שהוא  מנשק ומלטף אותי הלוואי והיה יודע מה אני מרגישה וכמה רגשות יפים מציפים אותי שאני אתו אני האישה (כי כבר אפשר להגיד את זה על עצמי) הכי מאושרת בעולם.

אני מרגישה כל כך מוגנת ובטוחה בין זרועותיו  הוא האושר המושלם מבחינתי ולמרות שאנחנו רבים ומתווכחים אני יודעת שנעבור את זה כי עברנו רגעים קשים יותר במערכת יחסים הזו ומה שמחזיק אותנו זאת האהבה הענקית הזאת שאנחנו מרגישים אחד כלפי השני.

ביום חמישי שעבר נסעתי אליו ובערב הייתה המסיבה שלו כי היה לסקסי שלי יומולדת 18 ולא עידכנתי פה.. אבל את כל האיחולים שלי אמרתי לו..

והשתכרתי כמו שאף פעם לא השתכרתי והיה כייף ת'אמת הופתעתי לטובה מחברים שלו כי הוא תיאר לי אותם ככאלה שמעבירים ביקורת על מישהי תמיד ואני לא הרגשתי ככה הם התייחסו אליי יפה ואני באמת עד עכשיו לא מבינה למה הוא לא הכיר לי אותם לפני זה ממה הוא כ"כ פחד..

על הימים האחרים לא כ"כ בא לי לדבר כי הם לא היו משהו מיוחד..

חוץ מהלילות שהיו מדהימים בעייניי..

היום קיבלנו תעודות הממוצע שלי 80 בסדר למרות שאני יודעת שאני יכולה הרבה הרבה יותר פשוט אני לא מבינה מה עובר עליי אין לי חשק ללמוד אני מתעצלת למרות שאני יודעת שהשנה אני חייבת להשקיע את כל הכוח ואת כל המרץ שלי בלימודים כי זו השנה הכי קשה בכל שנות הלימודים כי השנה יש הכי הרבה בגרויות..

מחר בוחן בתקשורת בקושי למדתי נקווה לטוב..

אז המשך שבוע מקסים..

שרה