בכל פעם שאני חושב ששמעתי כבר את נאומו הטוב ביותר, מצליח ויליאם ג'פרסון קלינטון לשבור את השיא עוד פעם. אמש הוא עשה את זה באטלנטה, ג'ורג'יה, במה שניתן אולי לכנות "כנס התעוררות" אמריקאי: אשכבתה של קורטה סקוט קינג, אלמנתו של מרטין לותר קינג ומנהיגה בזכות עצמה.
ארבעה נשיאים ושלוש גברות ראשונות כיבדו את האירוע בנוכחותם, כפי שניתן לראות בתמונה (פורד על פי השמועות חולה מדי מכדי להופיע בציבור). אולם אף אחד מהם כבר לא יוכל להתחרות עם ביל קלינטון באורטוריה. נדמה שהם כבר חדלו לנסות, אף שבוש 41 אמר דברי טעם. כל כך הרבה סימפטיה הייתה בלבי לטקסאני החביב והאמיץ הזה לו רק היה חוסך מאיתנו את יוצאי חלציו.
לא הצלחתי למצוא עדיין טראנסקריפט מלא של הדברים שאמר קלינטון. מן הסתם ייקח לגוגל כמה ימים לאנדקס אותו. אבל גם ככה נאומים של ביל קלינטון לא צריכים להיקרא מנייר יבש. צריך לשמוע אותם, לראות אותם, להרגיש אותם. זה מתחיל מדברים קטנים: טון הדיבור שלו והמבטא השתנו קצת, לכבוד ההלוייה בכנסייה של שחורים, לטון ומבטא עם רמזים של גוספל. הוא דיבר ישירות לילדיה של קורטה סקוט קינג ונזכר באיך הוא הרגיש בהלוויה של אמא שלו - נושא שחוזר הרבה בנאומיו הגדולים. מעניין היה להשוות עם הדברים שנשא בכיכר רבין לא מזמן: המוטיב החוזר משותף הוא המחויבות להמשך הדרך, לעשות משהו חיובי עם החיים שלך כפי שהגיבור המת עשה עם שלו.
כמובן לא נעדרו הבדיחות: על חשבונו של בוש 41, שהוא אחד מה-"
frozen chosen"; על יופייה של המנוחה, על האישה שמאחורי הסמל. במידה רבה של תחכום הוא אמר, בעודו עומד ליד הילארי שנאמה אחריו, כמה הוא גאה לעמוד שם על הבמה עם נשיאים לשעבר ועם הנשיא הנוכחי - ואז הוא עצר, רק לרגע אחד קטן, שהספיק כדי שמישהו מבני האל המכונסים בכנסייה יצעק: "ועם נשיאה לעתיד". כמובן שביל צחק ואמר oh no no now במבטא דרומי מקסים. אבל אין ספק שהוא תיכנן גם את הקטע הזה בדיוק רב. חלק מהגדולה של הדיבור הציבורי של ביל קלינטון היא היכולת לשוות לדברים מתוכננים וכתובים מראש הרגשה של ספונטניות.
היום הכי גדול בחייה של קורטה סקוט קינג, אמר הנשיא ה-42, היה החמישה באפריל 1968 - היום שאחרי ההתנקשות. במקום ללכת הביתה ולהתאבל, במקום להתכנס אל תוך משפחתה וחייה הפרטיים, היא הלכה לממפיס וצעדה בראש מצעדם של פועלי הזבל שמרטין לותר קינג הגיע לעיר כדי לעמוד בראשו. אפשר לא לאהוב את ביל קלינטון. אבל הוא המדינאי היחיד בעולם שיכול לדבר אפילו על פועלי זבל וגזרתן של קשישות בנות שבעים וחמש ועדיין להישמע כמו מיליון דולר. ואי אפשר שלא לחשוב איזו גברת ראשונה אדירה הוא עוד יכול להיות.