נימוקים של צורה ותוכןכיס מלא מלמולים |
| 1/2006
The Power And The Glory

(אכטונג! ספוילר!)
טעות שקל מאוד להיכשל בה תוך כדי קריאה ב-"העוז והתפארת" של גרהם גרין (1940) היא לראות בו ספר שעוסק בדת, כלומר לראות את גרין כסופר קתולי ואת הרומן - המגולל את סיפור בריחתו הנידונה מראש לכישלון של הכומר האחרון במדינה ללא שם בדרום אמריקה מפני רודפיו, אנשי "החולצות האדומות" - כשיר הלל לכוהני הדת הרומאים-קתוליים.
ההפשטה הזו היא טעות, קודם כל משום שגרהם גרין אולי היה קתולי, אבל הוא היה אתאיסט קתולי. את הדת קיבל על עצמו כלאחר יד, על מנת להנשא לעלמה שייחסה חשיבות, היא או משפחתה, לעניין שעבורו היה טריוויאלי לחלוטין. מה עוד שגרין היה איש שמאל בעל נטיות פרו-קומוניסטיות, אם גם לא חסיד שוטה של האדומים כרוב בני דורו; הוא בהחלט לא כתב את יצירת המופת הזו כדי להעביר מסר פשטני שניתן לסכם אותו במשפט: "הקומוניזם האתאיסטי מנסה להשמיד את כל מה שטוב". על כל פנים היו לו דברים יותר דחופים לעסוק בהם מפרופגנדה. מה גם שאת השוטר שרודף אחרי הגיבור הכנסייתי הוא מתאר באור לא פחות ולעתים יותר חיובי מהנרדף עצמו.
מה שהרומן כן עוסק בו הוא המצב האמיתי, שהיה נכון בשנות השלושים של המאה העשרים ונכון במידה רבה גם היום, בו שרויות מדינות רבות במרכז ודרום אמריקה: היורה המבעבעת של המהפכנות, העוני המנוול והמצב הכללי של חוסר יציבות. הבחירה בדת הקתולית כקורבן של כל אלה נובעת בחלקה מכך שהיא אכן הייתה כזו. אבל דומני שהיא קודם כל אמצעי ספרותי. גרין מאפשר לכמרים הקתוליים להגיש את הלחי השנייה ומצייר אותם באופן אנושי מאוד: חלקם בורחים, חלקם מסכימים לתנאיהם המבישים של המהפכנים - נושאים אישה ושותים אלכוהול. אחד, גיבור בעל כורחו וכמעט במקרה, מנסה להמשיך ולספק לכפריים העניים את שירותי הדת שהם זקוקים להם, עד הסוף המר.
ואם כבר סיומים, הרי סופו של העוז והתפארת מדגיש אולי את המסר שהוא המוטיב המשותף לכל יצירתו של גרין: במקום הכומר שהוצא להורג מגיע אחד אחר להמשיך את דרכו. גרין, המתעד הגדול של המאה העשרים, אומר לנו בעצם שהתנועות המהפכניות, מלחמות העולם, כל המוות, כל הארועים הנראים כבלתי הפיכים, כל העוז והתפארת - אין בכוחם כדי לשנות את האמיתות הבסיסיות של הקיום שלנו: יחסים רומנטיים, משפחה, טבע האדם לרעה ולטובה; וגם דת. כל אלה יהיו עימנו, יש להניח, הרבה אחרי שיישכחו כל הרודנים והגיבורים. אנחנו פשוט נצטרך להתרגל אליהם.
| |
|