נימוקים של צורה ותוכןכיס מלא מלמולים |
| 12/2005
משפטי פתיחה של רומנים שלעולם לא ייכתבו
1.
בדיוק אז עזבה הרכבת את הרציף ואנה חשבה על היום האחרון של המלחמה - איך אמר לה הקצין הזר שהיה שווה להחריב חצי עולם כדי לפגוש אותה. היא מצידה חייכה אליו חיוך ביישני וזימזמה לשם האפקט מוטיב עגום של הקטור ברליוז שלמדה בילדותה ממורה קשיש, שהכיר את המאסטרו עצמו במאה אחרת.
2.
בפעם הראשונה שפגשתי אותו הוא ישב על ספסל ברחוב וקרא עיתון צהוב כבן שלושים שנה. שלא כהרגלי אזרתי עוז לשאול אותו לפשר הנוהג המוזר והוא הראה לי בלא אומר שתיים או שלוש כותרות סתמיות כשלעצמן, אך מרכיבות יחד אמת גדולה.
3.
"אתה יכול לברוח מעצמך רק עד גבול מסויים", אמרה האשה הישובה בקצה הבר של המלון האמריקאי הישן בהוואנה. "הרי טריפ של המינגווי זה משהו שכולם עוברים בערך בגיל שאתה עכשיו. ולחיות עם עצמך תצטרך גם אחריו".
4.
שלושה זכרונות ילדות בלבד לקחתי עמי למסע המתקרא חיים: כלב מעורב בשם רוג'ר שכל חתולי השכונה היו מתגרים בו בבטחון מוצדק, בובת סמרטוטים חסרת עין ואוזן שקיבלתי מאמי בתחנת הרכבת הישנה, שהפכה במרוצת השנים למאורת סמים ואפילו ככזו ננטשה לא מכבר , ופיאט ישנה, שנת ייצור לא ידועה אפילו למומחים איטלקיים, אשר הייתה מפיקה רעש בסקאלה שבין ברונכיט לשחפת אפילו בנסיעות הקצרות ביותר. אינני יודע מדוע אני זוכר את שלושת אלה בחדות אלקטרונית ואיני זוכר, למשל, את שמי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
