זכור לי כי פעם שמעתי או קראתי על אחת שהגיעה לרופא שלה בתלונות על כאב בטן אכזרי במיוחד. אחרי כמה בדיקות בהן לא נמצא דבר, הרופא שאל אותה אם יש לה חבר חדש. בהפתעה מושלמת הבחורה ענתה בכן ותהתה כיצד הדוקטור יודע.

עלה כי זו תופעה נפוצה אצל נשים - ביישנות שרותים, במיוחד ביחסי זוגיות טריים. הבחורה פשוט נמנעה מלשחרר את מעיה ליד הזכרכר וכל הלחץ הפך לנפיחות וכאב.

ובעודי שוכבת מזה כמה ימים באיכילוב, במחלקת טרום לידה, אני מקללת את אותו אחד שבנה גינת נוי מלאכותית באמצע המסדרון, בעוד שבמחלקה יש שרותים אחד לכל שש מיטות. בתור אחת שלא חובבת שיתוף בכל הקשור לנושא האסלות (זה כולל בדיחות, קולות נפיחה או שרותים ציבוריים), אני מסתובבת כבר כמה ימים ותוהה אם הכאבים שאני חשה הם בכלל צירונים או סתם פוק כלוא*.

אומרים שהריון זו לא מחלה. מישהו צריך להסביר את זה לגוף שלי, שמלבד הטראומה מאובדן גבריאל בשנה שעברה (שקשורה כנראה גם לבעיות קרישיות שהתגלו בדיעבד), פיתח סכרת הריון - מה שאומר שאני צריכה להמנע בחודש וחצי האחרונים בדיוק מכל האוכל שכרגע הכי בא לי, במיוחד בימי החורף הקרים, ולתקוע מוצרי חלב כאילו מפגינה אקטיבית כנגד הטבעונות. אחרי הסכרת גילו ערכי כבד לא טובים וכאשר אלו טיפסו מעלה מעלה נשלחתי למיון ומשם כבר לאשפוז עד הלידה.

מחד, הלילות פה מלאים ברעשים, בדיקות, בחורות גונחות מכאב וסתם אחיות שבאות באמצע הלילה לסמן וי שאת חיה. אני חושבת שבארבע הלילות האחרונים, יש לי במצטבר בערך תריסר שעות שינה. הכנה מקדימה לקראת להיות אמא.

מאידך גיסא, מזה כמה זמן שאני בוכה לאהוב כי אני זקוקה לזמן איכות בטרם נשנא זה את זה בגלל היצור הקטן שיהרוס את לילותינו וכל זכר לסקס ל18 השנים הבאות. כעת משאני בבית החולים, האהוב מגיע כל יום ויושב להעביר איתי את הזמן משל נשלחנו לירח דבש בין הקירות הירקרקים.

הפייסבוק שלי מתמלא אט אט בחוויות ובסיפורים קצרים על שינה קלוקלת והריוניות פסיכוטיות. באופן אירוני, אני כבר מחכה ללדת ולו רק בשביל לנוח קצת על כרית שאינה עשויה מפלסטיק (אחרי הלידה עוברים למלונית של איכילוב. שווה שם לאללה). 

עוד לילה אחד וממחר מתחילים בזירוז.

אני ככ מאחלת לעצמנו שבעוד כמה ימים תהיה לי ההזדמנות לעלות תמונה של הפצפון (שדי מגודל למען האמת, כנראה בגלל הסכרת).

פרינססה אוחזת אצבעות למזל.

*מארק דיס דיי. זו כנראה הפעם הראשונה והאחרונה שאני אכתוב על הנושא וכעת אלך להתחבא בבושה פולנית מתחת לכיור.