תהיתי בתחילת היום אם ירשו לי להכנס לבית הקברות, שכן ידוע לי כי לא ככ מקובל שאשה בהריון תהיה נוכחת בהלוויה.

שאלתי קצת והיו שהמליצו לי לא להכנס.

מעבר לצורך להיות שם לצידו של האהוב ויהי מה, התחושה שלי השנה היא שאת התשלום שלנו לאלוהים כבר עשינו השנה -

ובנימת יום כיפור, הוא יסלח לי על שנכנסתי בכל זאת למקום הטמא (או שאני זו שטמאה?).

טמאה או לא, ובעיקר אטאיסטית - אני מאחלת לכולנו כיפור רגוע ומכאן והלאה - רק טוב.