בין הלימודים, שלא נהיים קלים יותר.

בין העבודה, שנהיית מתישה יותר.

בין החום ששורף לי כל תא אפשרי...

יצאה הבטן.

תחילת חודש רביעי, הבדיקות עד כה תקינות.

כל יום מלא בפחדים וכל סימן קטן מריץ אותי למוקד.

ובכל זאת, בין סיוטי הלילה ומחשבות היום - 

יש שבבים של אופטימיות.

מרשה לעצמי בזהירות לחשוב על חודש קדימה.

על חודשיים, שלושה.

ולקוות שהפעם יהיה בסדר.

וממתינים. ממתינים שכבר נהיה אחרי.