זה לא מעודד אותי שזה היה ״רק״ הריון כימי.

זה עוד פחות מעודד אותי שהרופאים בכלל לא מתייחסים לזה כהריון.

זה לא מעודד אותי שהזאתי באולטרסאונד בודקת ואומרת - נו, מה את רוצה? אין שם כלום (אינעל העולם ואמא שלך, אני הרי רוצה שיהיה שם משהו, היה שם משהו עד לפני רגע)...

זה לא מעודד אותי שאומרים לי - את צעירה, וזה רק אומר שאת יכולה להכנס להריון מהר. 

האמירה הזו בדיוק מאוד לא מעודדת חברה שלי, בגילי לערך, שנכנסת להריון די בקלות, כבר חמש פעמים פחות או יותר. ילד היא עדיין לא ראתה מזה.

נפלו.

אז למה שזה יעודד אותי? כי אני איבדתי פחות?!

זה לא מעודד אותי שמבטיחים לי שיהיה בסדר. זה לא.

זה לא מעודד אותי שאומרים לי ״מה זה יעזור לך להיות פסימית?״,

כי בינתיים... אופטימיות לא ממש עזרה לי.