תחילת הלימודים.. מאז לא כתבתי כלום..
מאז התחלתי אימוני כושר קרבי -פעמיים בשבוע, שעתיים כל פעם..
אימון ראשון היה מטורף.. קרענו תצורה, כמעט התעלפתי, התחלנו ממש קשה, חזרתי חצי מעולפת הביתה ברגל נראה לי...
אימון שני היה קשה גם אבל פחות מהראשון, שלישי לא הייתי כי הלכתי לקבוצה אחרת של זה לנסות איך הם, וב5 דקות ריצת חימום נמתח לי גיד.. במפשעה... ואז לא הצלחתי לעשות כלום במשך כל האימון, אמרתי למאמן והוא הסביר לי איך למתוח תרגל כי לנסות לשחרר, אז הוא נגע שם.. לי זה לא כזה הפריע, כי אני אני... אבל הוא לא היה אמור לעשות את זה, וזה מה שהפריע לי.. (והוא היה גם זקן ומכוער אז גם זה הפריע..) ובאותו שבוע גם לא באתי לאימון בקבוצה הראשונה שלי בגלל הגיד המתוח... ובקושי יכולתי לזוז.. וגם לא חזרתי לקבוצה של הזקן המכוער כי הם גם גרועים, עצלנים, בקושי זזים, פחות משמעת צבאית, הרבה בנים מהשיכבה שממש לא בא לי לראות בכלל... וגם-הרבה יותר יקר.
אז מאז החלטתי שאני נשארת בקבוצה הראשונה שהכל הפוך שם, וכל המשתתפים שם זה אנשים מי"א, ורק אני ועוד מישהי די פרחה שאף אחד לא האמין לי שאני איתה בכושר קרבי, אנחנו היחידות מי"ב... אבל זה נחמד.. הם אנשים הרבה יותר נחמדים מהאלה מהשיכבה שלי...
אז הכל שם ממש מגניב.. כבר שילמתי, קיבלתי תיק,שתי חולצות +אגרוף של "ברוכה הבאה" לכתף כמו שהוא עשה לכולם כשקיבלו את הדברים אחרי ההרשמה...
המדריך שם בלונדיני עם עיניים כחולות.. הוא גם די חתיך, אבל בחיים לא הייתי חושבת עליו בצורה הזאת.. זה מוזר מידי.. הוא קשוח מידי ואני רגילה לראות אותו בתור המפקד הצבאי הקשוח והמפחיד.. למרות שבתחילת או סוף אימון הוא אומר לכולם שלום או ביי בחיוך נחמד כזה.. זה כאילו, הוא בנאדם נחמד, אבל רק בשביל האימון הוא נהיה ממש קשוח...
הוא אמר שהוא בן 32 רווק.. מה שגרם לי לחשוב קצת יותר על החיים שלו... חח בטח אין לו חברה כי הוא כל כך מורעל צבא ומטורף.. ויש לו תואר ראשון בחינוך גופני...
וגם בטח כל מה שהוא עושה הוא מודד לעצמו זמנים, וקובע שיאים של זמן ויש לו כזה סדר יום מסודר ומדוייק בטירוף.. משו כזה כמו למדוד זמן מקלחת ואם זה יהיה קצת יותר ממה שהוא קבע לעצמו, הוא יעניש את עצמו וירד ל100 מרפקים, וריצת 2000 מסביב לבית שלו.. חחח זה ממש משעשע לחשוב על זה... בטח גם יש לו זמן מוגדר להכין אוכל ולאכול, ויש לו שעות שינה מסודרות ומדוייקות, וכל היום וגם הרבה פעמים בלילה, הוא נוסע מאימון לאימון במקומות שונים...
חחח סתם מסקרן לדעת באמת איך הוא מתנהג בחיים מחוץ לאימון...
בסוכות יש לנו טיול לצפון לכל מיני דברים מגניבים כמו קייאקים, מסלולי מים, קיר טיפוס אתגרי או משו.. ועוד כל מיני דברים שאני לא זוכרת.. אבל הוא אמר שזה יהיה טיול של רק כיף ובלי משמעת צבאית, ושכל איזור הצפון של כושר אקסטרים יהיו שם ושנכיר המון אנשים חדשים, -ושאפשר לישון בנים עם בנות וגם עם אנשים מקבוצות אחרות-.............
וזה שני לילות, שלושה ימים...
מצד אחד אני רוצה להכיר עוד אנשים, מצד שני אני ממש לא רוצה. כי גם ככה יש לי יותר מידי סיבוכים עם אנשים, וגם כי לא בא לי סתם להיקשר לעוד אנשים... אבל כן בא לי... אבל לא רוצה... בעע... לא יודעת מה לעשות..
וגם יש לי כנראה בתאריכים של הטיול, קורסים למועדי חורף של בגרויות שנכשלתי בהם... ואת זה אני באמת חייבת לעשות...
אבל ברור שהרבה יותר כיף ללכת לטיול מאשר לעשות את הקורסים האלה....
ואני רוצה את הטיול, אבל צריכה את הבגרויות...
מצד שני... את הטיול אני לא אוכל לעשות בפעם אחרת אבל את הבגרויות אני תמיד יוכל להשלים (שונאת לכתוב גוף ראשון עם א בהתחלה!!!! זה לא נוח ומעצבן!)
אז....... נראה לי שאני אלך לטיול, ומקסימום אני יפסיד איזה יום אחד של הקורס... שאני יכולה להשלים אחרכך....
וגם ככה, יש לי הרבה דברים יחסית לעשות בסוכות...
להיפגש עם אנשים שהבטחתי להם, ללכת למפגש ישרא, לאייקון,ועוד דברים מגניבים אולי, וכמובן לעשות גם עבודות וכאלה לבצפר... ויש לי לצייר ציורים לפרוייקט של סופשנה בגרפיקה....-נראה לי שזה הכי חשוב כמעט מהכל...
חשבתי בהתחלה לעשות על צמחונות ומטאל ועל החיבור הכמעט בלתי אפשרי בינהם- אבל החיבור בינהם שקיים אצלי..
אחרי זה חשבתי אולי רק אחד מהם.. או צמחונות, או מטאל.....
עכשיו אני חושבת אולי על ציטוט של קטעים משירים וציור שלהם... משו כמו לאייר שירים.. שזה יכול להיות ממש מגניב..
או שאני יעשה את זה רק על שירים של מנסון, או בעיקר מנסון וגם אחרים, או פשוט לקחת ממלא סגנונות שאני אוהבת ולצייר קטעים שאני ממש אוהבת....
כי תמיד יש לי משפטים וקטעים שאני רוצה לצטט....
עוד מעט ממשיכה-רואה בליץ'-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
H.T