9.4 יומולדת 18.... :) חשבתי שמאותו יום אני יוכל להגיד להורים פשוט: פאק יו אני בת 18 ותנו לי לחיות איך שבא לי ולעשות מה שבא לי, לא צריכה רשות לכלום, אתם לא יכולים להגיד לי מה לעשות ועם מי להיות.. פשוט כלום יותר...
זאת בשבילי הסימליות של הגיל הזה...
במקום זה, אמא בהתחלה רצתה לתכנן לי יום כיף איתה. לא יודעת איפה ומה.. ואז אמרתי לה מה זה אומר בשבילי הגיל הזה, ושאני פשוט רוצה להיות עם רוס באותו יום.. אז היא עשתה לי פרצוף כזה מתאפקת לא לבכות נראה לי.. ואמרה שלא לא הולך ככה שביום שיש לי 18 אני אזרוק הכל ואדרוך על ההורים שלי ויעיף אותם מהחיים שלי... מבחינתי זה כן הולך ככה.
אז בסוף עשו לי כמה הפתעות...
הייתי בבצפר, בהפסקה ישבתי לבד כשראיתי שבנות אחרות מסתובבות עם בלונים ענקיים וכולם מסביבם ושמחים.. ולא ראיתי את החברות שלי בשומקום והסתובבתי הרבה בבצפר... אז ישבתי ודיברתי עם רוס בהפסקה מתבכיינת שאני לבד ביומולדת שלי ואף אחד אפילו לא יודע שיש לי יומולדת...
אז כשנכנסתי לשיעור אחרכך מישהי אמרה לי מזל טוב אז כולם כזה: אהה יש לה יומולדת? ואז כולם אמרו מזל טוב וגם המורה וזה... אז זה גם קצת שיפר לי תמצברוח..:)
ואז בהפסקה פתאום כולם הגיעו וחיבקו ואמרו מזל טוב:) ואפילו הביאו לי בלונים.. אז כבר נרגעתי מהרחמים העצמיים.. חח
ומיכל באה ולקחה אותי אחרי המבחן שהיה לי, ומתישהו לקחה אותי עם עיניים מכוסות בצעיף ורוד (!) לגבעה, כשמלא אנשים שמו לי רגליים בדרך במדרגות.. חח ושם חיכו לי שוב החברות עם עוגה מגניבה שחתוכה בצורת פנטגרם.. חח והייתי שם איזה שתי דקות ואז מיכל שוב גררה אותי מחוץ לבצפר... כשפתאום ראיתי מכונית מלאה בבלונים ושלטים וכזה חשבתי.. זה בשבילי? לאאא אין סיכוי... זה איזה אוטו חתונה? ולא הבנתי מה הקטע.. עד שמיכל אמרה לי משו כמו: מזל טוב על השיעור נהיגה הראשון שלך.
ועדיין כשאני לא קולטת כלום, נכנסתי לאוטו וזה באמת היה השיעור נהיגה הראשון שלי.. שהיה מלחיץ ומפחיד כמו שתמיד חשבתי שזה יהיה- אני פשוט ישבתי מול ההגה ולא ידעתי מה לעשות או על מה להסתכל, במה להתרכז... אבל בסך הכל היה בסדר...
ואחרי זה חזרתי הביתה וראיתי ישר את רוס... :) נראה לי חיבקתי אותו איזה 10 דקות רצוף... חח ואז הראו לי את הפרחים המדהימים שהוא קנה לי... ורדים אדומים ארוכים ויפים...
ואז הלכתי לחדר... ורוס סידר לי את המיטה וחיכתה עליה המתנה העוד יותר מושקעת ממנו.... והכי יפה שקיבלתי בכלל נראה לי...
שרשרת ממש יפה.. של מפתח כסוף עם פנטגרם.. (תמונה)
ואחרי זה הלכנו לספגטים! היה כיף.. ובמיוחד אחרי זה כשרוס נשאר אצלי עד הלילה.... 
אז היה כיף.. אבל.. בכל זאת לא היה הכי כיף... כי בכל זאת רגשות אשמה היו כל היום ועד עכשיו... על זה שרוס השקיע כל כך הרבה, ואני ביומולדת שלו פשוט באתי והייתי איתו... ולא עשינו כלום מיוחד ליומולדת חוץ מלאכול עוגה שהייתה מקולקלת וללכת להחליף אותה... וזה היה כל כך מבאס.. כל כך מדכא... ורוס.. משו שלא סיפרתי לך... גם על זה בכיתי....
שאני כן רציתי שתעשה כל מה שעשית בשבילי אבל זה לא ממש מגיע לי כי רציתי לעשות גם לך משו מיוחד.. ולא ידעתי מה וכלום ופשוט לא עשיתי כלום... מצטערת..... ואני כל כך אוהבת אותך...
ושוב יש לי את הבעייה שאני חושבת שלא מגיע לי כל מה שיש לי... אבל מתמודדת איתה.. כי אני לא מוכנה לוותר על כלום וכל כך טוב לי ככה... כמו עכשיו.. ואני כל כך מקווה שאני נותנת מספיק...
אוהבת אותך..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
H.T