Dirty Little Secrets

טיול של 4 ימים לאילת...

אבל הגעתי רק לבוקר השני.. כי הייתי חולה ורבתי עם ההורים שאני רוצה לצאת בכל מקרה... אז נתנו לי לצאת רק בראשון בלילה, כשהטיול התחיל משבת בלילה והם הגיעו בראשון בבוקר...

אז אני נסעתי מראשון בלילה באוטובוס ביחד עם אחותי כי היא גרה ועובדת באילת, והיא הייתה בבית יומיים ואז חזרה לאילת...

והיה לי כרטיס סטודנט אז זה היה ממש זול יחסית...

בקושי ישנתי בדרך.. כי כל הזמן השתעלתי וזה... אבל אולי ישנתי איזה חצי שעה.. לא יודעת..

וברבע ל6 בבוקר הייתי כבר באילת, וערן המדריך בא לאסוף אותי מהתחנה המרכזית באילת לאיפה שהם ישנו והוא חשב שאנשים עוד ישנים ושאני יעיר אותם או משו.. חח אבל כשהגענו כבר התחילו להתעורר... וגיליתי שהם ישנו על הים ממש... שני צעדים והם היו  בתוך הים...! ומסתבר שהם גם התקלחו בים כי אין שם מקלחות.....!

אז הגעתי, אמרתי שלום לכולם והסתכלו עליי מוזר כזה: "מה לעזזל את עושה פה??" וחלק שמחו לראות אותי, וחלק אפילו זכרו את השם שלי, ומסתבר שכווולם דיברו על זה שאני צריכה להגיע והתלהבו.. חח ואני חשבתי שאני יבוא ויהיה כזה הכי לא קשורה ואף אחד לא ידע מי אני בכלל... חח אבל כולם זוכרים אותי בגלל הקטע עם וובה מהטיול הקודם..... חחח

אז התפלאתי שאנשים זוכרים ומכירים אותי ושדיברו על זה שאני באה וכאלה...

וכל הבוקר חיכיתי שנצא כבר או שנעשה משו בזמן שכולם מתעוררים ומסדרים את האוהלים, וגיליתי שוובה לא הגיע.. ודווקא שמחתי.. כי הוא סתם היה סטוץ מוזר כזה ואין לי מושג איך הייתי מתמודדת איתו אם הוא היה שם.. ומה הייתי עושה.. אז זה חסך לי דברים לא טובים שהיו יכולים להיות...

ויצאנו למסלול בערך ב6 או אחרי אפילו.. מסלול די קל, שבאמצע היה סנפלינג ופיינטבול למי שרצה- היינו באותה נקודה משו כמו 4 שעות...

אני לא עשיתי כלום שם.. פשוט ישבתי ושמעתי מוזיקה עם אנשים..

הסנפלינג היה בטח מגניב, אבל סתם כזה.. והיו כאלה שעשו סנפלינג אינדיאני- שזה כששמים את הריתמה הזאת הפוך, וקושרים אותם מהתחת, ואז יורדים עם הפנים למטה בהליכה.. זה נראה קצת יותר מפחיד כי רואים את כל הגובה וזה...

והפיינטבול- היו שני רובי צבע עם כדורי צבע, ושמו מטרות של בקבוקים על הר, והיה צריך לפגוע בהם.. אבל!- צריך קודם לעשות ריצות הלוך חזור בין תיקים, ואז כפיפות מרפקים, ואז זחילה הלוך חזור שוב ושוב, ואז מקבלים ירייה אחת, ומי שפוגע מקבל עוד אחת.... אז ככה שזה לא היה שווה את כל המאמץ.. לדעתי, ולדעת האנשים שהיו איתי...

זה היה סתם מתיש ומעצבן לעשות את זה, אז העדפתי להסתכל מהצד ולשמוע מוזיקה... חחח

אחרי 4 שעות שהיינו שם, המשכנו את המסלול לעוד איזה 4 שעות של הליכה וטיפוס והרים וכאלה... אבל הקטע כאן, זה שערן-המדריך, יש לו קצב הליכה משלו, ובאיזשהו שלב אנחנו מוצאים את עצמנו רצים אחריו כשהוא פשוט הולך.. ואיכשהו הוא כל כךךך מהיר...

אז מי שלא הספיק, או יצא קצת אחריו ולא בקצב שלו, מוצא את עצמו מאות מטרים מאחוריו אם לא יותר תוך דקות בודדות... אז ככה שזה היה מחייב אותו לעצור כל כמה דקות לחכות לכולם.. אז כל כמה דקות אני הייתי מאלה בערך באמצע אז יצא שגם אני ישבתי וחיכיתי בכל העצירות האלה.. אז זה יצא שהמסלול היה ממש קל, ואם התחיל להיות טיפונת יותר קשה, פתאום עצרו... אז זה היה די חסר אתגרים... אבל פסדר... ולקראת סוף המסלול היה קטע של מנהרה כזאת צרה.. ושם עצרנו, ואמרו לנו לשבת בצדדים...

אז המדריכים התחילו לשיר שירי חנוכה ולעשות כאילו מדליקים נרות, כי לא באמת היו נרות.. חח ואחרי זה סיפרו לנו, שביום חמישי כמה חברה מהמארגנים שלהם עברו במסלול, והשאירו לנו שם הפתעה- סופגניות!!! (שנשארו במנהרה נידחת במדבר 4 ימים....!) אז הוציאו מלא קופסאות וחילקו לכולם.. טעמתי את זה וזה היה דווקא אכיל, ואפילו די טעים, למרות שזה לא היה טרי...

ואחרי זה המשכנו במנהרה קצת בחלקים עוד יותר צרים ומעברים מגניבים...

ובסוף בערב חזרנו חזרה לחוף החשמל באילת- איפה שהם ישנו בלילה שפיספסתי, והתארגנות ארוחת ערב ושינה וכאלה... והיה אוכל: בשר טחון, קוסקוס, עוף, וירקות וסלטים שאני לא אוהבת.. וה-כ-ל הם חילקו עם אותה כף....!! אז כשבאתי לשם התעצבנתי שלא מתייחסים לצמחונים, כי אני בטח הצמחונית היחידה בטיול... אז נתנו לי רק קוסקוס עם כף חד פעמית... וזה מה שאכלתי כל היום מאז הנסיעה של הלילה... לפחות זה היה קוסקוס שאני ממש אהבתי כי זה הזכיר ממש מנה חמה...

ואז.. הלכנו לישון, ולי לא היה אוהל, אז ישנתי על החול בשק"ש, קרוב לים, בקור מטורף ועוד כשאני חולה...

אז בלילה נאגר חום גוף וכאלה, אבל כשמתעוררים בבוקר נהיה קפוא כל כך... שאי אפשר לזוז, ורק רעדתי כל הבוקר וחיפשתי במה לכסות את עצמי... אז מצאתי איזה מישהו לחבק כל היום והיה נעים... חחח

היה כתוב בדף של הטיול, שקמים באותו בוקר ב3 ויוצאים למסלול זריחה. אבל לילה לפני, אמרו לנו שיעירו אותנו ב4 ואז נקום לטיול זריחה... אבל בסוף, העירו אותנו בכלל ב5, ובערך ב7 רק יצאנו מהחוף, כי היה צריך הרבה זמן לארגן את כל הציוד ולקפל אוהלים וכאלה...

ואז הגענו למסלול ב8 בערך, ואז הייתה ארוחת בוקר עוד איזה שעה, ורק אז יצאנו למסלול...

שזה היה באמת מסלול מגניב.. כולו רק הרים ומלא עליות וירידות ממש תלולות ומגניבות... ככה כל המסלול, וגם הפעם כמובן שכל כמה דקות ערן עצר והיה צריך לחכות לכולם, בנוסף לעצירות מים, ועצירות בשיפועים מיוחדים שצריך לעבור אחד אחד, או לתת לקבוצות בריטים מגניבים לעבור...

ובסוף, הגענו לאוטובוסים שסוף סוף הסיעו אותנו לחוף ווילג'.. שאין לי מושג מה זה ומה הסיפור שלו, אבל זה מקום ממש מגניב..

ואמרו שיהיו לנו מקלחות חמות של איזה מועדון צוללנים שיש שם, ושקודם הבנות ילכו, ואז הבנים.. אבל כל הזמן צוללנים באו והתקלחו שם, וחיכינו בתור, מידי פעם כמה בנות נדחפו והצליחו להתקלח, ועד שהצוללנים הפסיקו להגיע, יחסית מעט מאוד הספיקו להתקלח מהבנות, ואני לא הספקתי אז גם בערב הזה לא התקלחתי... רק החלפתי בגדים.. ואז כבר סגרו לנו את המקלחות.. באו והתחילו ממש לצעוק על הבנות שהתקלחו שהם רוצים לסגור, ושיעופו משם, וכבר סגרו להם את האור אפילו... ממש בעטו אותן החוצה באמצע מקלחת.... זה היה באמת מגעיל ומעצבן...

סתומרת.. הגיוני שרוצים לסגור, אבל יכולים להתגמש קצת ולפחות לתת להן לסיים להתקלח..! אבל יותר הפריע לי העניין שערן אמר שהוא סידר לנו מקלחות ואנחנו יכולים להתקלח חופשי במקלחות חמות והוא דיבר עם האנשים שם... אז מסתבר שאו שהוא לא דיבר איתם, או שהם באמת לא יכולים לעשות בשבילינו כלום... ושוב ל95% או יותר מהחניכים של הטיול, לא הייתה מקלחת... מדריך דפוק ממש... מארגן לנו טיולים, ועל פרטים כאלה לא חושב או חושב ברגע האחרון ולא מייחס להם חשיבות בכלל, ואותו דבר גם על שינה- מי יכול עוד לחשוב על שינה בים באוהלים בשיא החורף, ממש על הים, ועוד במזגאוויר של מדבר-אילת!, ולהכין אוכל מעפן, ולא לתת מקלחות ואפילו לא שירותים...! אנשים התקלחו בים...! בלילה! בקור!

מאמן פסיכי מטורף מורעל צבא וחולה נפש, אה, ויש מצב שגם הומו, אבל לא משנה....

ואחרי הסיפור עם המקלחות, נשארו שם בחוף כמה שעות, הם הכינו גופות על האש וחרא כזה..., אז אני הלכתי להיפגש עם אחותי.. נסעתי במונית אליה והלכנו לאכול במסעדה, ואכלתי ניוקי בטטה ברוטב רוזה- שמנת ועגבניות. היה כל כךךך פאקינג מעולה........ ואחרי זה הלכנו לפאב- המאנקיז שהיא כל הזמן מדברת עליו... וכמובן לא נתנו לי להיכנס, כי גם אין לי 18, וגם לא הייתה עליי תעודת זהות.. כי אם הייתה, לפחות היינו יכולות לשכנע אותם שזה רק עוד כמה חודשים ושיתנו לי להיכנס...

אז ישבנו בחוץ, ואז עשו לנו סיפור גם עם להזמין אלכוהול... שאפילו היא לא יכולה להזמין כי היא איתי ואם פקח יעבור ואפילו יראה אותו לוקחת שלוק ממנה, יכולים לפטר את המלצר ולהתלונן על הפאב...

אז בסוף היא שיכנעה את המלצר והוא נתן לי איזה קוקטייל אייס כזה עם מנגו ותות, וממש ממש מעט אלכוהול, והיא הזמינה יין לבן...

ואז קלטתי שכבר 11 ורבע, ואמרתי לערן שאני יחזור מקסימום עד וחצי... אז סיימנו לשתות, ורצנו לעבודה שלה לקחת את הפלאפון שלי מטעינה, ולתפוס מונית..

אז חזרתי ברבע ל12 לשם, וקלטתי שעשו איזה מסיבה וכולם קופצים וצורחים "כושר אקסטרים" ואז קלטתי שיש שם אנשים שיכורים, ואז סיפרו לי שהיה כמויות מטורפות של אלכוהול וכמעט כולם השתכרו ממש, ואפילו מישו שתה "שיתוק"  שזה שוט קטן, אבל משפיע בטירוף, וזה מה שאני רציתי לקחת בפאב ואחותי לא הרשתה לי כדי שלא יהיה לי בלאגנים בחזרה....

וזה היה מתסכל ואירוני כל כך... שאני הלכתי לפאב עם אחותי כדי לשתות, ולא נתנו לי, אבל איפה שהייתי אמורה להיות-בטיול עם כולם, שם נתנו אלכוהול חופשי למרות שרוב האנשים מתחת לגיל 18.....! אני ממש ממש באמת התבאסתי באותו רגע...

ולא יכולתי להתמודד עם הידיעה שכולם מסביבי שיכורים ואני לא שתיתי כלום... זה כל כך מעצבן...

ואז הנסיעה חזרה הביתה...

והיה לי ממש נוח וישנתי הרבה מהדרך... היה ממש כיף לישון...

וסוף סוף חזרנו הביתה...

אבל תאמת...

לי זה עבר כזה ממש מהר וכאילו כלום... בגלל שבאתי יום אחרי אני לא השתלבתי ב100% בטיול ובאווירה וכאלה, וגם בגלל שפיספסתי את הפאקינג אלכוהול!!!!!!!!!!!

אז חזרתי הביתה ב7 בבוקר בערך, הלכתי להתקלח, לשתות קפה, ורציתי לצאת עם אמא לקנות נעליים בשבילי, ואז פתאום נפלה עליי עייפות מטורפת ופשוט נעצמו לי העיניים והתחלתי להתעצבן ממש וכל כך לא רציתי ללכת... ואז פשוט נפלתי על המיטה ונרדמתי מ10 בבוקר עד 8 בערב בערך...

ואז הלכתי לבית קפה עם מיכל ואבא שלה.. כי היא באה אליי, ואז אבא שלה אמר לה לצאת החוצה ושהוא בא לקחת אותה לבית קפה, אז הצתרפתי.. סתם ככה בספונטיות נחמדה...:) ואפילו אבא שלה שילם עליי... חיחי טוב נו.. בערך 20 שקל..

זה עושה לי חשק שוב לשוקו....

והיום חזרנו לבצפר.....!!!

והתחלתי ב9... אז הלכתי..

והייתה לי שעה מחנך, ספרות, ואז 4 שעות חלון, ואחריהם עוד 3 שעות עיצוב גרפי...

אז חזרתי הביתה אחרי השעתיים, וראיתי דואר, פתאום קלטתי מכתב מהצבא, פתחתי. וזה היה...

זימון לגיבוש ליחידות הקרביות!!!!!!!!!

זה גיבוש של יומיים, בדרום....  אני בטוח הולכת לשם, כי גם אם אני עוברת, אפשר לפרוש אחרכך ולהחלטי שאני לא רוצה...

 אכלתי, ראיתי קצת טלוויזיה, ואז ראיתי שיש לי עוד הרבה זמן ונרדמתי, וקמתי ב3 וכדי להגיע לשיעור הייתי צריכה בדיוק לצאת.. ועצמתי עיניים ואמרתי לעצמי שאני יקום עוד שנייה, ואז נרדמתי שוב, ואז רוס התקשר להעיר אותי כי הוא הגיע אליי כבר...

ואמ... הבענו געגועים ואהבה אחד לשני.....

....

ואז.....

עשיתי לו פירסינג בשפה!!!!

דיברנו על זה המון לפני זה, אבל עכשיו באמת עשיתי לו... עם מחט דקה, והרבה אלכוהול, וההתחלה זה היה די מהר, אבל אז היה צריך להרחיב את החור כדי שיכנס עגיל... אז מלא זמן התעסקנו בזה והרחבתי לו עם מחט ממש עבה, ואז שעה עד שהצלחתי להכניס את העגיל (חישוק סגור מהאוזן שלי) ובכלל מסתבר בסוף שהוא קטן מידי והוא לוקח לו על השפתיים.. עד שכבר הצלחנו לסגור אותו... בעע..

אבל יצא ממש מגניב... והיה ממש כיף לעשות את זה...

וכל כך התלהבתי מזה שאני עשיתי לו עגיל... זה כל כך מגניבבבבב! וזה כל כך עשה לי חשק גם לעגיל....!

כל כך בא לי גם עכשיו....

ממש אבל...

אני רוצה סיידליפ וגבה.... וזהו.. אה בעצם גם עוד קצת באוזניים...

אבל זהו.. לא יותר מידי..

טוב נו.. גם קעקועים אני רוצה....

אבל כל עוד אני לא יודעת איזה ואיפה, נדחה את זה עוד קצת...

אוי תודה שהזכרתם לי את הנושא...

באמת נושא נחמד..

יש כאלה שמאמינים בידידות בין גברים לנשים, ויש כאלה שלא..

אני לא יודעת מה העמדה שלי..

כי יש לי ידיד מאוד נחמד, שאין לי שום קשר מיני איתו... אז אוקי.. הוא היה חבר שלי בבית ספר היסודי, ואז לא דיברנו כמה שנים ואז נהיינו ידידים טובים, ולא מעבר...

אבל אולי זה כי אני מכירה אותו מאז שהיינו קטנים...

כי כל גבר שאני מכירה כיום, רוצה יותר מידידות, או שאני רוצה יותר... זה לא יכול להיות רק לידידות..

למשל.. רוס..

בהתחלה חשבתי שזה כל כך מגניב שיש עוד מישהו כל כך כמוני, שכל הדעות שלו על העולם זהות לשלי, ובאמת אפשר לדבר איתו שנים.. ואולי הוא יהיה נחמד בתור ידיד.. אבל כשהוא בא אליי בפעם הראשונה, איכשהו הגענו לנשיקה...

טוב.. חח יופי.."איכשהו"... חח אני נישקתי אותו...

חייבת להרוס הכל....

רציתי שלפחות קשר אחד כזה יהיה לי... קשר שלא מחייב, ובלי דברים מיניים או שומדבר...

פשוט ידיד...

אבל אני לא הצלחתי...

תמיד אני מתחילה.. תמיד אני יוזמת...

מצד שני, אני לא מצטערת על זה שאנחנו חברים עכשיו, כי ממש נחמד ככה, אבל בכל זאת, זה אומר שכל פעם שנפגשים, ישר מתמזמזים ואז מדברים קצת...

אז אוקי, זה הרבה יותר נחמד כי אנחנו קרובים מכל המובנים, אבל זה מעצבן אותי שאני התחלתי את המגע, ותמיד אני יוזמת...

ומעצבן שזה היה כל כך מהר.. כי תמיד זה היה מהר ככה, ורציתי וחשבתי שאולי הפעם זה יהיה שונה...

אבל לא יצא...

זאת אחת הסיבות שחשבתי קצת על הדתי השומר נגיעה ההוא שהתחיל איתי...

הסיבה שהוא לא יגע בי, וזה ישאיר לו רק לדבר איתי...

ופעם אחת לפחות, מישהו יעריך אותי באמת וידבר איתי בתור בנאדם ולא בתור -מה שהוא אוהב לזיין..

אז נכון שהדתי הזה יכול לפנטז עלי כמה שבא לו בלי שאף אחד ידע, והוא יכול אפילו לדבר איתי על סקס, ולא לעשות...

ויכול להיות שזה סוג הקשר הכי חזק... זה שנבנה ע"י מילים, ולא מעשים מיניים.

וכן. דווקא אני אומרת את זה.. דווקא אני שהיה לי כל כל הרבה מזה בחיים...

ובדיוק מהסיבה הזאת, חשבתי שאולי פעם אחת אני ינסה שזה יהיה שונה...

אבל זה לא באמת יכול לקרות...

זה יכול, רק עם הדתי ההוא בתור התחלה, כי האיסור יהיה שלו, והוא לא יכול לשתף פעולה, וגם לא לגעת...

למרות שאני לא כל כך בטוחה שהם באמת שומרי נגיעה גם מאחורי דלת סגורה ונעולה לבד בבית...

אבל אם כן, אז באמת מגיע להם כבוד על האיפוק...

הוא הזמין אותי למסעדה..

וסירבתי לו..

אמרתי לו שאני כבר גם ככה מסובכת עם כמה בנים שאני לא יודעת מה לעשות איתם...

זה היה היום שחזרתי ברכבת מתל אביב אחרי שיום שלם הייתי עם שני בנים במקביל, ושיחקתי בינהם ככה שהם לא ידעו אחד על השני... אבל בסוף באמת הסתבכתי סתם יותר מידי...

אז הייתי צריכה בכל זאת לצאת איתו למסעדה.. הייתי צריכה לדבר איתו, להיות איתו בקשר, לראות מה יהיה עם זה...

נכון, העובדה שהוא דתי די הפריעה לי גם...

כי אין לי קשר לדת חוץ מהחגים שהמפחה חוגגת כל שנה, והמסורת..

חוץ מזה אני מחשיבה את עצמי כאטאיסטית, ולא אכפת לי בשיט מהדת...

אבל עכשיו זה כבר לא משנה..

כי כבר יש חבר...

ואני אוהבת אותו.

כן. קראתם נכון.

אני

אוהבת

כנראה שעכשיו אני מגלה מה זה הרגש הדפוק הזה שרק שמעתי על קיומו ולא הבנתי תמשמעות של המילים האלה...

אז לסיכום: לא באמת יכול להיות ידיד שלא ירצה אותי בצורה כלשהי...

אבל אז בעצם.. איך מסבירים את נתנאל? כי הוא ידיד שאין שומדבר מעבר....

אז אני לא יודעת...

לא יודעת מה הוא חושב עליי בעצם... אני די בטוחה שגם לו זה ממש ממש ממששששש מוזר לחשוב עליי בצורה מינית...

אז הוא הידיד היחיד..

אה טוב בעצם לא...

יש עוד כמה בודדים...

טוב נו..

אה.. אבל גם הם רוצים משו אולי... אבל לא מממשים את זה...

היום למיכלוש הייתה יומולדת 18!!! יאייי:)

אז היא רצתה ללכת עם עוד כמה חברות למסעדה נחמדה כזאת, ושניפגש אצלה ב1 בצהרים וניקח אוטובוס..

הקטע הוא, שהיה לי גם אימון שהתחיל ב12 בים.. וזה אומר לצאת ב10 וחצי מפה, אבל במילא לא יכולתי ללכת כי אני די חולה וזה... אז רציתי לפחות לבוא אל הצוות להביא למישו מהחברים שם את המעטפה עם הכסף והאישור לטיול שהייתי צריכה להביא עד היום...

אבל לא התעוררתי...

אז.... גם לא הבאתי להם מהאימון כסף, וגם לא הלכתי למיכל כי התעוררתי ופתאום קלטתי ש1 וחצי כבר... אז התקשרתי למיכל לשאול מה קורה ואיפה הן, אז היא אמרה שהן בדרך כבר...

וממש התבאסתי פשוט רציתי לרצוח את עצמי על זה....

אבל פשוט נרדמתי להרבה שעות כי אני גם חולה אז זה כזה עצלנות ובאסה כזה...

אז בדיוק אמא רצתה לצאת מהבית כשקמתי אז היא אמרה שהיא תיקח אותי כי היא במילא נוסעת לחיפה..

אז קפצתי מהמיטה, התלבשתי, ציחצחתי שיניים ויצאתי...

זאת הייתה ההתארגנות בוקר הכי מהירה שהייתה לי אי פעם נראה לי....

ונסענו, הן כבר הגיעו וחיכו לי..

היה כיף, היה נחמד... חוץ מהעובדה שהן די חבורת פקצות אבל בקטנה.......

אכלתי רביולי בטטה ברוטב אלפרדו -שנת פטריות, ומוקרם..........

וסיימתי את כל המנה.....!!!

עוד שתי בנות הזמינו אותה מנה אבל עם ספגטי במקום רביולי, ואכלו פחות מחצי כל אחת.... חחחח

וזה היה ממש ממש טעים...

ואז קינוח וופל בלגי.... יאמ יאמ....:)

ואז.... קינוח של הקינוח- רוסטי:) עוד יותר יאמ יאמ.... חחח

אממ טוב.. אבל הדרך... חחחח הלכנו ברגל מנאפיס ללב המפרץ... כשבדרך יש איזה קטע של גשר ממש דק מעל הקישון...

ובאמת בקושי היה איך לעבור...

וכולן שם מאחורי בהיסטריה, וצורחות ומשתגעות שהן עוד שנייה מתות וצורחות עליי שאני ירוץ שיעבור להן יותר מהר...

ורק החלק האחרון של הגשר היה קצת מפחיד כי זה היה כזה לוחות עץ דקים שמונחים של ברזלים, ומתחת לזה הקישון...! חחח אז היה מצחיק לראות איך כל אחת מהן עברה את זה... חחחח

וכשסוף סוף הגענו ללב המפרץ(אחרי המון זמן של הליכת פקאצות איטית, וגם כי הקשבנו לבלונדה הטיפשה-עדן, שאמרה שזה 10 דקות הליכה מקסימום.. היה יכול להיות באמת, אם הן היו זזות קצת!!)

אז ראיתי שלושה בנים מהאימון שבדיוק חוזרים גם הביתה... הם לא ממש סיפרו לי על האימון... אבל לא נורא...

ואז נסעתי לרוס...

והייתי אצלו ממש מעט, ואז הלכנו למתחם של מגה לעשות משלוחי בגדים לאמא שלו- כי היא תופרת...

ובאו לקחת אותי אחרי מעט זמן... בקושי הייתי איתו... :(

כי חנוכה והורים רוצים את הטקסיות וכל הבולשיט של הדלקת נרות וארוחת ערב....:S

אז יצא שאכלתי היום כל כך הרבה....

ואני שמנההה וואהההה:(

וכואב לי הראש, והגרון והצוואר תפוס, וכואב הכל ומעצבן לי....

ואני עכשיו עייפה אז הלכתי לישון.......

רציתי לכתוב עוד משו באמת קצת יותר מעניין מזה, אבל אין לי כוח....

פלייר מקדימה^

פלייר מאחורה^

הממ כן.. מדובר על פסטיבל מטאל מיוחד שהיה בחיפה בסיטי הול ב30.11 , שהופיעו שם 11 להקות, מ6 בערב עד 3 בלילה...!

ואני

הייתי שם!!!!!!!

עם רוס וחברים שלו, כי לי אין חברים מטאליסטים מגניבים כמוהם.....

אוי... אפילו לא כתבתי פה שיש לי חבר וכאלה... כן אז יש לי חבר שקוראים לו רוס או- רוסטי, שהיה גם במסיבה של שחר בנשר, התחלנו לדבר במסן, ומאז אנחנו רק מתקרבים יותר ויותר ואנחנו חברים. ואני שמחה, והוא ממש חמוד ויפה ומגניב והוא פשוט הבנאדם שחיפשתי כל החיים... הוא מטאליסט, והוא כל כך דומה לי באופי ובצורות מחשבה, ובהתנהגות ובהכל....

חוץ מזה שהוא רוסי, ואני לא.  וכן.. התחלתי להסתובב עם רוסים.. וכל פעם עוד ועוד רוסים.. וזה דווקא ממש כיף, חוץ מהעובדה שאני לא מבינה חצי ממה שהם מדברים כי חצי מהזמן רק רוסית... אבל גם את זה אני לומדת... כבר יש לי כמה מילים משעשעות ונחמדות ברוסית.... חח

ודימה.. אין יותר דימה, וגם לא היה ממש.. לא היינו חברים אף פעם, הוא היה סטוץ של פעמיים סך הכל, והוא פשוט יותר מידי סוטה וזה מעצבן אותי ממש מהר...

ורק עכשיו, אחרי שאמרתי לו שיש לי חבר, האדיוט נזכר להגיד שהוא רצה להיות חבר שלי..  חח מפגר.. למה הוא לא אמר את זה קודם? לא שזה היה משנה, כי אני מעדיפה את רוס פי מליון, אבל דימה פשוט לא היה ברור מספיק וזה גם עיצבן אותי...  אז עכשיו הוא עדיין קצת מציק ומקנא ושולח לי מסרים מטרידים קצת, אבל הוא יתגבר ופשוט יעלם...

זאת הסיבה שלא נתתי לו טלפון של מישהי מהמסיבה בנשר שהוא ביקש כל כך הרבה ואפילו לא זכר את השם שלה... לא רוצה שהוא יהיה בקשר עם אף אחד מה-so calld 'חברים שלי'... למרות שבתכלס אני ממש לא בקשר עם אף אחד...

וזה לא כזה אכפת לי... דווקא נחמד לי ככה...

פשוט לבד.. רק עם מיכל ורוס וחברים של רוס...

חח אפילו החבר הכי טוב של רוס דומה לחברה הכי טובה שלי, קוראים לו מיכאל והוא היפראקטיבי פסיכי כזה וגבוהה, ורוס אדיש, נמוך ובקושי מדבר יחסית, אבל גם פסיכי...

והחברה שלי היא מיכל והיא גם היפראקטיבית פסיכית וגבוה ממני, ואני גם אדישה ומדברת מעט...

אז..

אנחנו דומים בכל כךךך.... הרבה תחומים.... אפילו בחברים שלנו! אפילו בעבר שלנו (פחות או יותר)....

הממ... ואני אפילו חושבת שאני באמת מתחילה להתאהב...

וגם הוא.. והוא כבר אמר לי את זה המון פעמים...

והמון שיחות נפש מגניבות כאלה לתוך הלילה וכל השטויות הקטנות והכיפיות...

והפעם זה אפילו התחיל ככה, ולא נסיון לרכוש את זה עם הזמן שעובר...

שזה אומר שזה באמת התחלה טובה...

הוא גם באמת טוב בשבילי כי הוא מקרב אותי יותר למטאל ומרחיק אותי מפאנק-רוק וכאלה, שזה ממש מעולה, כי אני באמת יותר אוהבת לשמוע מטאל כי זה פשוט נותן בראש, אבל פאנק-רוק זה יותר רגוע ודי עלוב... טוב.. מאוד עלוב יחסית למטאל.... וגם גיליתי שפאנק טהור זה באמת ממש ממש חרא.... אבל ממש... בעיקר כי הקולות של הסולנים ממש עלובים... ולא מושקעים בשיט, וזה אותם אקורדים ותווים שחוזרים על עצמם כל השיר וגם אין כל כך הרבה הבדל בין השירים השונים... את זה שמעתי במחשב לפני כמה ימים כשהגעתי בטעות למייספייס של פאנקיסט גרמני אחד.... ושמעתי די הרבה...

הממ... אניווי...

אני אמשיך עם הפוסט שרציתי להתחיל לכתוב- על ההופעה....

אז.. היה כל כך מעולה שם....

והייתי מההתחלה עד הסוף...

אחרי שרבתי המון עם ההורים.. חח הורים.. אמא.. רבתי רק איתה, את אבא הצלחתי לשכנע להסיע אותי...

היא החליטה שזה מועדון לא טוב ושאסור לי להיות שם הרבה שעות כי היא שמעה דברים על המקום והאנשים שהולכים לשם.......

אז היא הרשתה לי לצאת מהבית אחרי 7 וחצי, כשההופעות מתחילות ב6....

שזה אומר שאני יהיה שם מ8 בערך...

אבל..

אמא לא הייתה בבית כל היום...

והיא אמרה שאני יכולה לצאת רק כשאבא יחזור בערב ורק אז הוא יתן לי כסף....

אז.. מצאתי 200 שקל אצלי ורציתי לנסוע כי לא ידעתי מתי הוא יבוא וחשבתי שזה באמת מאוחר... אז התלבטתי אם פשוט לצאת ולא להגיד כלום לאף אחד, או להתקשר אליו לשאול מתי הוא בא...

אז הלכתי על הדרך הקלה שפחות מסבכת אותי והתקשרתי... ולמרבה ההפתעה, הוא היה בבית ב4!

ואז הסיע אותי לרוס ומשם לקחנו מונית ביחד עם חבר שלו, לסיטי הול וזה עלה לכולנו רק 45... שזה די זול...

והגענו ב6... באמת לפני שהכל התחיל בכלל...

אז לקחתי אותם לקנות וודקה, וקנו עם זה גם ספרייט כי היה יותר זול מרדבול וכאלה...

וזה היה אפילו אבסלוט ואפילו מקורר...!! איכות... אבל.. עלה 75 שקל, כשראיתי בחנות ליד שזה 65.... אבל לא משנה... זה היה קר.. חח

ושתיתי בערך חצי כוס וודקה וחצי ספרייט, ואז עוד אחת כזאת, ואז... הוצאתי סיגרייה כדי להגדיל את הסוטול והסחרחורת, ובאמת שלא נגעתי בזה כמה חודשים.. מאז שהבטחתי למתן.. באמת הרבה זמן.. אבל סתם בא לי פתאום ולא ממש חשבתי...

אז הם ממש התעצבנו עליי ורוס הבטיח לי שהוא יקח את האחרונה שנשארה לי בתיק, בהסכמתי, כי אני גם לא רוצה יותר את החרא הזה.... והם היו בשוק כשעשיתי את זה וממש כעסו והתאכזבו מזה... כמו כל אחד...

אז שוב נשבעתי שזאת הפעם האחרונה והפעם באמת... וברצינות...

ואחרי זה באנו להיכנס למועדון, והסלקטור מישש לי תידיים והחרים את הניטים החדים!!! לשלושתינו! בנזונה....!

וגם את הוודקה השארנו שם בכניסה...

ונכנסנו...

וכבר הייתה איזה הופעה לא מוכרת.. לי לפחות..

וגם הייתי ממש שיכורה אז לא זוכרת איך הם נשמעו בכלל או איך הם נראו...  וגם כל הזמן נפלתי...

ואז התחלתי להשתגע קצת, להיכנס לכמה פוגויים, נפלתי, תקעו לי תראש ברצפה ונפתח הראש- בקטנה, סתם קצת דם וחתך כזה בגבה, אז המשכתי לקפוץ מדממת וכואבת, וכשרוס ראה הוא אמר לי לשבת קצת וליקק תדם שנזל.. חחח

ואז חזרנו לקפוץ, ושוב פוגו, ושוב נפלתי על הרצפה והפעם לא נפגעתי, אבל עשו עליי ערימת אנשים ומחצו אותי, אז נשכתי ושרטתי אנשים אקראיים.. ובסוף שחררו אותי ומישו עזר לי לקום.... חח

ואז שוב אותו סיפור, והפעם נפתחה השפה, וגם זה דימם והתנפח וגם אז רוס נישק והמשכנו לקפוץ... חח

אז אחרי שנגמרו כמה הופעות ככה, יצאנו החוצה לסיים את הוודקה עם עוד חברים שלהם שהגיעו... ואז גם שתיתי קצת נקי ישר מהבקבוק וזה ממש שרף בשפתיים כי הייתי פצועה... ואז הם סיימו תבקבוק, וקטע שלא זכרתי והשלימו לי:  רציתי לעשות סקס על מכונית של ערבים וכזה נשכבתי עליה,ולקחתי את רוס, ואז ערבים באו לצעוק עלינו אז קמנו משם... חחחחח

וחזרנו למועדון, שוב קפצנו, ואז ישבנו לנוח לאיזה כמה הופעות כי היו להקות די גרועות, ואז.. מישה עשה האדבאנגים והתחיל עם כמעט כל בנאדם במועדון.. בעצם.. רק עם כמה גברים... שחלק התלהבו איתו וחלק לא הבינו מה הוא נטפל אליהם, ואחד שהמשיך לדבר איתו בהפסקות והיה לידנו כל הזמן, וראה אותי ואת רוס מתנשקים, ושאל אם אפשר להצתרף, המשכנו בשלנו, והוא פשוט הצתרף לבד.... חחחחחחחח זה היה כל כךךך מוזק מצחיק והזוי.. התנשקנו בשלישייה... אני ושני בנים, אחד חבר שלי והשני אני בכלל לא מכירה... חחחח וזה היה כזה מגניב... ערבוב של שלושה לשונות לכל הכיוונים... כל כך מגניב... והתלהבתי מזה, אז הראינו את זה גם למישה ואז גם לעוד חבר של רוס... חחחחח

אז בעצם... התנשקתי עם 4 אנשים... כל פעם בשלישיות.... חחח זה היה כזה שולט... פשוט גאוני...

נשמע ממש מוזר מבחינה תכנית אפילו ש: איך אפשר שלושה ראשים בנשיקה? וכאלה... אבל מסתבר שאפשר וזה אפילו מאוד כיף....:)

וכן... זה יצר מצב שרוס התנשק עם החבר הכי טוב שלו, ושאני בגדתי בו עם החבר הכי טוב שלו ועם עוד חבר, ועוד מישו שלא מכירים... וכל זה- ביחד איתו חחחח...

ואז התיישבתי על הרצפה וגם שם התמזמזנו באצע הרצפה על רגליים של אנשים שצעקו עלינו למצוא חדר... חחחח

אז אחרי המוןןן מנוחה כזאת, שאנחנו מנסים להחזיר את הצוואר למקום ולנסות להזיז אותו ומסאג'ים וכאלה, חזרנו להופעה של הורקור... שהם היו באמת ממש ממש מעולים והפציצו שם בגרואלים מטורפים ופוגויים ענקיים ממש... ואז גם- wall of death שזה כמו פוגו, רק שבמקום במעגל, מסתדרים בשתי קבוצות בצדדים, ובקטע הכי רועש של השיר, כולם רצים לתוך כולם ודוחפים ומתנגשים, הכי חזק, והכי רצחני, כשכל אחד מנסה גם לא לחטוף, אבל גם להחטיף לכל מי שמסביבו... אני ניסיתי רק לשרוד שם... חחח וגם אז, הביאו לי אגרוף לצלעות.. יותר נכון, למפתח הלב כזה בין הצלעות למעלה... שאם זה היה יותר חזק, מסתבר שזה היה יכול להרוג...

והלכתי לצד להתאושש קצת, ושוב חזרתי...

ואז בעוד פוגו פגעו לי באף וכמעט נשבר, אבל רק דימם קצת בסוף, וכזה שני אנשים באו אליי לבדוק שאני בסדר כי התכופפתי והחזקתי תאף, ואז פשוט המשכתי לקפוץ, ועברתי קדימה, ואז פתאום הרגשתי שמישהו מאחוריי מרים לי תידיים, וניסיתי להסתכל מיזה, ורק ראיתי שיער בלונדיני ארוך, אבל חשבתי שזה סתם מישו שהיה ליד רוס, ושזה רוס שנוגוע בי, ואז הוא גם חיבק לי תבטן ואני לא זוכרת אם הוא גם נגע לי בציצים או לא... ואז באמת הסתובבתי לחפש מיזה, ולא ראיתי את רוס, והשיער הבלונדיני פשוט נעלם...

אז רק אחרי ההופעה, רוס סיפר לי שיש מצב שזה השניים שבדקו מה איתי, ואחרי זה הם התלחששו בינם והצביעו עליי, ואז הוא לא ראה את הקטע שאחד מהם נגע בי...

זה סתם היה מוזר...

גם היו אנשים מוזרים שניסו להתחיל איתי בדרכים מוזרות למרות שראו אותי מתנשקת ומתמזמזת עם חבר שלי... טוב הם אולי לא יכלו לדעת שאנחנו חברים, אבל בכל זאת, אני עם מישו אז קצת הגיון....??

למשל ההוא הראשון שהתנשק איתנו... כל הזמן ביקש מסן ואייסיקיו וטלפון שלי.... חח אידיוט... לא, לא נתתי לו...

ואז...

הפסקה אחרי הורקור המעולים. הפסקה ממש ארוכה סתם כדי למתוח את זה... ואז הם עלו........!!

(לפני ההופעה סיפרתי לרוס שהיה לי סיוט שבאמצע ההופעה מישו מהמשפחה שלי יכנס למועדון ויראה הכל ויגרור אותי החוצה.)

וזה מה שבאמת קרה...

פתאום מישו מושך לי את החולצה, והסתכלתי, זאת הייתה אחותי.... לא הייתי בטוחה בשנייה הראשונה כי הייתי ממש בשוק.. היו לה עיניים תכלת, ותעיף תכלת פלאפי ומעיל נפוח כחול, וג'ינס, והיא קראה לי החוצה וגררה אותי לדבר איתי... הסתכלתי עליה המומה לאיזה כמה שניות, ואז כשהיא יכלה לדבר היא אמרה שהיא פה עם אבא שלי והם יחכו לי באוטו חצי שעה, ואם לא יגמר היא תחזור לקחת אותי....

אז פשוט העפתי אותה וחזרתי להופעה... וסיפרתי לרוס שהסיוט שלי התגשם-זאת אחותי.. הוא גם היה בשוק...

והשתגעתי בהופעה הזאת כי כל הערב חיכיתי רק להם והם היו אחרונים...

והבטחתי לעצמי שאני נכנסת לכל הפוגויים בהופעה שלהם, או לפחות לכמה שיותר... כי זה פשוט הכי כיף והכי טוב, ולקפוץ אני יכולה בבית, פוגו לא...

ובאמת נכנסתי לעוד כמה פוגויים, ושוב wall of death כמה פעמים- שגם בזה הייתי...

ולהפתעתי, הם הופיעו עם כמה שירים חדשים...!! (וגם כמה ישנים, ועוד קצת יותר ישנים...) מסתבר שיוצא להם אלבום חדש בתחילת 2008 שזה ממש עוד מעט....!

אז לא הכרתי ולא יכולתי לצרוח איתם.. קצת באסה, אבל ממש שמחתי שהם כבר מתחדשים וזה... כי הם הופיעו פאקינג שנתיים עם אותה הופעה בדיוק... אותם מילים, אותם שירים, ואותם הקדמות של אביטל הסולן לשירים....

והפעם זה היה שונה... באמת שינוי מרענן וטוב וכיף... והחדשים ממש מעולים וחזקים....:)

והם ירדו, וכמובן שהקהל המשיך לצעוק כי תמיד יש תקטע, שלא זוכרת איך קוראים לזה, אבל שהלהקה כאילו יורדת מהבמה, מחכה לצרחות ועידוד, ואז חוזרים עם עוד שיר או שניים... אז הם חזרו כמובן, ואני התחלתי לצרוח להם שינגנו את downlow חח וכנראה סחפתי עוד כמה אנשים ואז מלאא צעקו את זה איתי.. חח זה התרגיל מנהיגות הראשון והיחיד שהיה לי... ואפילו בלי שהתכוונתי או שמתי לב לזה, והמשכתי, אבל אז הם ניגנו עוד שיר חדש שלא הכרתי, ושוב פוגו, ונגמר השיר, ואז...

DOWN LOW!!!!!!!!!!!!!!!!!

ואיך ששמעתי תצליל הראשון של זה התחלתי להשתגע ולא הפסקתי לזוז כל השיר ולשיר איתו, חוץ מהקטעים שלא יכולתי לשיר כי נכנסתי באמת חזק לעוד פוגויים ולשם שינוי, ניסיתי להחזיק את עצמי על הרגליים ולא ליפול שוב.... וזה היה הסיום הכי מעולה שרק היה יכול להיות לכל המטאל נייט המדהים הזה........

אבל אז כשיצאתי, ראיתי שאחותי עוד חיכתה לי שם ביציאה, לבושה כולה כמו ילדה טובה וחמודה כולה לבושה בכחול ותכלת וצעיף פרוותי... בין כל המטאליסטים הכבדים והקשוחים בשחור... חחחחח אוי זה היה פשוט מצחיק....

אז היא לקחה אותי לשירותים כדי שאני אשטוף פנים מהדם וזה, שאבא לא יבהל... והיא לא סיפרה לו כלום על זה...

ואז הורדתי את המעט צמידים חסרי ניטים שנשארו לי, ושמתי בתיק, ביחד עם הניטים שביקשתי מהשומר בחזרה ודחפתי את כל הגוש ניטים הזה לתיק....

הכל כדי שאבא לא יראה את ה-נוף המטאליסטית- הנוף האמיתית......

ונכנסנו לאוטו, ואבא הסיע אותנו הביתה... כשבדרך צעקו עליי שהלחתי את כולם שלא התקשרתי ולא דיברתי עם אף אחד מהמשפחה...

ובדקתי שיחות שלא נענו... היו שם: 57!!!!!!!1

בחיים לא ראיתי תמספר הזה על המסך ככה.... הייתי בשוק...

אז אבא הוריד את רוסטי ומישה בבית, ואז התחיל לחפור לי על כמה שהייתי לא בסדר, כי אמרתי שהם מופעים ראשונים ואני יחזור מוקדם...

כי באמת ככה חשבתי...

ושאמא כועסת בבית וכל זה...

אז הגענו הביתה, אני מסריחה מזיעה, סגריות ו-וודקה... ובירה ועוד כל מיני שיט ששפכו עלינו שם....

ואמא למזלי הייתה במיטה אז רק אמרתי לילה טוב וניצלתי מזה לבנתיים...

ואז מיקלחת ולישון.

ואז יום אחרי זה חשבתי שהיא באמת תצרח ותשתגע עליי ותתחיל לתת עונשים ובולשיט כאלה שלא באמת עובדים לה אף פעם....

אבל היא דווקא דיברה יחסית רגועה, לא צעקה, ורק הטיפה לי כמה שאני לא בסדר ושהיא פשוט יותר נלחצה ודאגה מאשר כעס...

והקטע הכי חשוב בשיחה:

היא אמרה שאפילו אם הייתי מתקשרת או שולחת סמס אחד שהכל בסדר וזה עד יותר מאוחר ממה שחשבתי, היא הייתה נלחצת אבל נותנת לי להישאר אפילו עד 6 בבוקר... שזה אומר שהייתי יכולה לישון אצל רוסטי........ ואפילו שזה יהיה עם סיפור כיסוי מספיק טוב....  :S

אבל בגלל שלא עשיתי את זה, אחותי הגיעה למועדון וכאלה....

אז סך הכל, הכל יצא ממש טוב בסוף ואפילו לא חטפתי על זה יותר מידי, אבל היה יכול להיות יותר טוב אם הייתי הולכת לישון אצלו.... זה היה יכול להיות באמת מושלם...

אבל שומדבר לא מושלם, ולמרות זאת היה מספיק כיף.... באמת שהיה ממש מעולה...

אחד הדברים הכי טובים שקרו לי- גם רוס, וגם הופעה כזאת ענקית ומטורפת.....

אז מה עם כואב לי כל הגוף עכשיו?...

זה סתם מראה שבאמת נהניתי ומשאיר לי מזכרות לעוד קצת זמן יותר מהזיכרונות והפלאשבקים...

בשביל דברים כאלה שווה לחיות.