כל כך הרבה דברים... אבל אין לי זמן או כוח לכתוב בכלל...
או שאני עם רוס, או שאני עם סופרמריו, או שאני ישנה... חח
אממ והיום יש לנו 3 חודשים ביחד:) (לי ולרוס, לא עם סופר מריו... חח)
הייתי בגיבוש ללוחמות, היה קל, היה נחמד, לבשנו מדים, ביטלו לנו מתא תרגילי כושר כי היה גשם, ובכל זאת, לפני כמה ימים קיבלתי הודעה מהם שלא עברתי את הגיבוש....
זה היה ממש מפתיע כי הייתי בטוחה שהלך לי טוב, אבל כנראה זה היה בגלל כל הבחני מצב.. -שצריך לשבת ולדבר ולהגיע להחלטות עם הקבוצה ולהביע דעה שלי וכאלה... לא הייתי שם משו במחינה חברתית, וזה העיקר שהם רוצים...
בכל אופן קיבלתי הבטחה מהצבא שעצם העובדה שהייתי שם, זה אומר משו על הכישורים שלי ואני בטוח לא יהיה בתפקיד גרוע...
נראה כבר... אין לי כוח לזה...
לפני שהכרתי את רוס, כל כך חיכיתי לרגע שאני יהיה כבר בצבא, להיות באיזה בסיס סגור או משו כזה שאני יהיה כמה שפחות בבית.. אבל עכשיו אני רוצה להיפך.. תפקיד שאני יהיה כמה שיותר בבית כדי לראות אותו...
רציתי קרבי, אבל בזמן האחרון הרבה פחות, מאותה סיבה וגם בגלל שאני לא רוצה לשרת 3 שנים ועוד לעשות מילואים אחרי זה...
אז זה שלא התקבלתי זה ממש מקל עליי כי כבר התחלתי לחשוב מה אני יעשה אם אני כן אתקבל.. מתי אני יחתום ויתור או אם בכלל אני יחתום ויתור...
לפני שבועיים היה יומולדת 3 לבלוג! יאי.
הסיבה שאני כמעט ולא מעדכנת זה בגלל שכל כך לא אכפת לי מהסביבה יותר, לא אכפת לי מחברים וחברות, ואני רק רוצה להיות עם רוס כל החיים... ומה שאני יכולה לכתוב פה, רוס כבר יודע, או שיש דברים שגם לא הייתי רוצה לכתוב בבלוג בכלל... -וגם אותם רוס יודע... אז זה כל כך לא משנה לי אם אני כותבת או לא.. אם אני רוצה, אני מוציאה הכל בזה שאני מספרת לרוס...
אני יודעת שזה לא כזה טוב שאני מתנתקת.. אבל באמת לא חושבת על זה כל כך... ואם כן, אז לא אכפת לי...
ושוב אני רואה גם את הפוסט הזה די מיותר, והייתי יכולה עכשיו לשחק מריו כי לא יכולה להיות עם רוס היום לצערי...
ואנחנו נפגשים כמעט כל יום אבל אף פעם זה לא מספיק.. תמיד אני רוצה עוד... מתחילה להתגעגע דקה אחרי שהוא הולך או שאני הולכת ממנו...
אני כל כך אוהבת אותך רוסטי.....
אין שנייה שאני לא חושבת עליך, וכשאנחנו לא מדברים, הזמן עובר כל כך לאט.... כי כל שנייה אני מחכה לרגע שאני יראה אותך שוב ואני משתגעת מזה.... כי אי אפשר עדיין לגור ביחד.. הייתי כל כך רוצה....
ואני אוהבת שאתה גורם לי לבכות.. זה אומר עד כמה אתה חשוב לי וזה אומר שסוף סוף אני אוהבת... וסוף סוף אתה התחלת לפתח יותר רגשות....
ומה עוד חדש?
אממ... התחלתי ללמוד רוסית,
ניסיתי תנוחות חדשות.. חיחי
פעם ראשונה שהרשיתי למישו לגעת לי באוזן- זה באמת הישג לרוס...
פתחתי פייסבוק
בקרוב יורידו לי את הגשר... :)
התחלתי לאכול יותר ירקות...-חסה- שאף פעם לא אכלתי...
פרשתי כבר מזמן מהכושר קרבי ואני עכשיו מתנוונת ולא בכושר ומשמינה עוד ועוד....
ואכלתי אתמול בספגטים אחרי ששבוע פינטזתי על המנה הפייבוריט שלי- בטטה דולצ'ה... חח הלכתי עם אבא לבד.. והיה כל כך טעיםםם... עד כדי כך שסיימתי את כל המנה! וזה מנה גדולה..... שמנה שכמוני......
וכל הזמן אני אוכלת... כל הזמן... משמינה עוד ועוד כשאני רק רוצה להוריד במשקל.......
למשל עכשיו בא לי שניצל טבעול.... אבל אני לא רעבה... סתם בא לי...
אבל כבר אכלתי אחד עכשיו...
אז אני יחכה עד הערב ואני יכין סלט...
ואני יאכל רק סלט ואיזה פריכיות....
וזהו... לא יודעת עוד מה לכתוב
אז קחו לינק למשו מגניב...
http://s4.bitefight.org/c.php?uid=28321
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
H.T