לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dirty Little Secrets


love can kill people but hate can never save them.

Avatarכינוי:  H.T

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

2008


אממ יותר מידי זמן לא עידכנתי, ועכשיו יש לי אפילו פרו! חיחי אז החלטתי לחזור לפה קצת...

אז.. מה היה לי ב2007?

 

חברתי: הייתי עם מתן, נפרדתי ממנו, הכרתי עוד יותר מ10 בנים אחריו, התחלתי להכיר רוסים בפעם הראשונה (3) בהתלהבות ממש... חח, ואחד מהם חבר שלי עכשיו(רוסטי ), ואני חושבת שבפעם הראשונה אני באמת אוהבת...

הכרתי עוד מלא אנשים שלא היה לי סוג קשר כזה איתם, ידידים, חברות, כל מיני..

אבל.. קשר עם הרבה חברות די רופף ולא יציב, פחות טוב.. אני פחות מדברת עם אנשים והרבה יותר לבד, כי פשוט לפעמים אין לי כוח לאף אחד ובא לי להיות לבד.. במיוחד כשאני בבית אז סתם כזה לא בא לי אף אחד.. אפילו לא לדבר בטלפון.. מקסימום במסנג'ר אבל גם שם בקושי מדברות איתי חברות (לפחות כאלה שהיו מוגדרות ככה פעם)  וזה דווקא לא כזה מפריע לי רוב הזמן.. רק כשאני חושבת על זה ממש שבעצם אין לי כל כך חברות כבר... אז חלק מהקשרים נחלשו, חלק קטן מאוד התחזקו.. אבל בכללי אין ממש... והרוב, אולי הכל, בגללי. בגלל שאני נהייתי ממש זבל (ראו דוגמה: לא עשיתי כלום ליומולדת 18 של מיכל ואני מרגישה כל כך רע עם זה שאני מתביישת אפילו לדבר או להיות איתה...) אז כן, נהייתי גם אנטיפטית אגואיסטית ומגעילה ודוחה.. יאי

 

נפשי: נהיתי כנראה הרבה יותר אופטימית וקופצנית היפראקטיבית עם התקפי צחוק לעיתים קרובות הרבה יותר (בפעם הראשונה בחיים שלי אמרו לי שאני אופטימית..) אבל הפעם הרמה החולנית פשוט נמצאת הרבה יותר עמוק מתמיד ולא צפה למעלה כמו פעם.. עכשיו זה בתוכי ומתפרץ לפעמים, אבל סך הכל אני הרבה יותר שולטת על זה ולא מראה כלום מבחוץ, למדתי להסתיר כל כך הרבה יותר טוב, עד שלא רואים שזה שם.. אה.. התחלתי גם ללכת לפסיכולוג. לא יודעת אם הוא עוזר, ואני ממש לא חושבת שבגללו השתניתי ככה, יכול להיות שהוא סתם בזבוז זמן וכסף באמת אבל הוא לפחות הבנאדם הכי נייטרלי ולא קשור לסביבה שלי ולא חלק מהחברים שלי, לא מכיר אף אחד שאני מספרת לו עליו... שזה טוב.. בגלל זה אני נשארת איתו...

 

פיזי: כלום לא השתנה בעצם.. אממ.. אה.. כושר קרבי, התפתחו לי שרירים וכמובן השמנתי המון, התחלתי לאכול בכמויות הרבה יותר גדולות, התמכרות שאני הכי שונאת- לאוכל טעים.. - כל כך טעים שאני אוכלת עוד ועוד עד שאני מפוצצת ממש ולא מסוגלת לזוז... תהליך כזה של פיטום עצמי לא רצוני.. כל כך שונאת את עצמי על זה הרבה יותר מתמיד.. נראה לי עכשיו אני בשיא המשקל שלי ושוקלת יותר מתמיד.. שונאת איך שאני נראית כרגע... טוב, לפחות את הגשר הזה מורידים עוד איזה חודש-חודשיים....

ובקשר למשקל.. אני באמת רוצה להפסיק עם זה.. ושוב- שונאת לאהוב לאכול.. ממש ממש ממש ממש שונאת כל כך....... והשרירים זה נחמד, אבל מצד אחד אני רוצה להיות רזה ודקיקה כזאת ולהרגיש חלשה פיזית עם כאילו אנשים שמגנים עלי או להיפך, מצד שני אני רוצה להיות שרירית, רוצה להוכיח לכולם ולעצמי לפני הכל, שאני מסוגלת לעשות דברים, שאני חזקה פיזית לפחות- בדברים קטנים כמו לנצח מישהו מהקבוצה של הכושק קרבי בריצה תוך כדי אימון באיזה תרגיל שהמטרה שלו זה אפילו לא תחרות... סתם כדי להרגיש טוב עם עצמי.. פשוט רוצה לדעת שאני מסוגלת ליותר...

תיסכול..

 

 

זה היה מאוד כללי יחסית לפוסטים של תמיד.. LOL

 

 

סילבסטר!:

הייתי עם אור בנשר עם רוסטי וחברים שלו באיזה יער..

עשינו ניסיון כזה לא להתנשק בכלל עד 12 בלילה בדיוק. חח ולמרות שהיה ממש קשה הצלחנו את זה ואז התנשקנו איזה 7 דקות רצוף נראה לי?< למרות שהיה אפשר הרבה יותר בקלות.. חח

ואז פתחו את הוודקה ואנחנו לא שתינו בכלל, בגלל שאחרכךךךךך.....

פתחו את האבסינת'...... (70%)

אז שתינו רק ממנו....:P אני ורוס חצי כוס כל אחד, עליו זה לא ממש השפיע, עליי מאוד מאוד השפיע..

וממש התאהבתי במשקה הזה... כל כך...

ירוק עדין כזה, ריח טוב ובכלל לא חריף, ריח פשוט מתוק וטוב כזה...

ובהתחלה שתיתי ממש טיפה כי פחדתי, ומיד אחרי זה מיץ, ולהפתעתי..

זה היה ממש קל לשתות את זה.. היה לזה מרקם קטיפתי וכיפי כזה וטעם עדין אבל כנראה מספיק חזק שמחפה על החריפות טוב מאוד, ורק בגרון מרגישים את החוזק.. רק כשזה מגיע לגרון זה שורף ומייבש...

ככה שתיתי כמה שוטים של האבסינת' גם כי כל פעם מישו נתן לי עוד קצת ובסוף יצא ששתיתי חצי כוס אולי קצת יותר...

וזה התחיל להשפיע ממש לאט.. אני חושבת משו כמו 10- 15 דקות... וממש מרגישים את האלכוהול חודר לאט לאט אבל עמוק וחזק וטוב כזה...

עד שבאיזשהו שלב התחלתי לעשות שטויות, ובסוף כבר ממש לא יכולתי לזוז ורוס אומר שנרדמתי כל הזמן בכל מקום ולא הרגשתי כלום ולא עשיתי כלום. אני גם לא זוכרת כלום...

הזמינו לי ולאור מונית, והנהג פחד שאני יקיא עליו או משו, חח ואז אור ליוותה אותי ממש עד הכניסה לבית, כשגיליתי שאין לי מפתח וניסיתי להיכנס מהחלונות שמן הסתם נעולים! ואז אבא התקשר כי הוא שמע אותי אז פתח את הדלת ולמזלי הוא לא שם לב שאני שיכורה... חח אני רק זוכרת שבערך ב3 וחצי רוס התקשר לשאול אם אני כבר בבית, והייתי כבר במיטה...

אחרי זה השלימו לי עוד כמה פרטים משעשעים... חח

ועכשיו.. אני ממש התאהבתי באבסינת' ואני רוצה רק את זה ולא וודקה.. ואני רוצה גם לעשות את כל הטקסי שתיית אבסינת' הטיפשיים והפלצניים האלה ולדפוק תמוח...

כל כך מחכה לגיל 18 כבר שאני יוכל לקנות לי אבסינת' חופשי... אני פשוט רוצה את האמיתי... ולא סתם משו חזק... רוצה את זה עם ההזיות... אני רוצה קצת הזיות, אולי ככה יהיו לי רעיונות לציורים לפרוייקט סוף סוף....

נכתב על ידי H.T , 3/1/2008 13:05  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של H.T ב-17/2/2008 17:39



7,222
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לH.T אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על H.T ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)