Dirty Little Secrets

חופש סוכות..

היה מגניב..

את האימון לפני הטיול שהיה ביום ראשון פיספסתי בגלל המפגש ישרא בת"א שתיכננתי להגיע לשם איזה חודש לפני...

ושם היו כל הקבוצות של הקריות וכל האנשים שהיו בטיול ועוד כאלה שפשוט לא באו לטיול, אז לא הכרתי אותם שם, והכרתי אותם בטיול.

ביום הראשון של הטיול- 2.10 

נחל יהודיה

הגעתי ב7 בבוקר לצומת צבר, וראיתי מלא בנים כאלה גדולים ושריריים ומפחידים ורוסים שאני לא מכירה, ולא ראיתי אפילו פרצוף אחד מוכר, עד שהגיע מאחורי האוטו שלנו אוטובוס שאבא שלי שאל אם הוא הגיע מטבעון ומסתבר שכן! ולא ידעתי על האוטובוס ובאתי לבד אבל לא נורא.. אז עליתי עליו וראיתי תאנשים מהקבוצה ועוד כמה לא מוכרים... ואז הסתדרנו ב-ח באיזה חנייה כזאת שם, כל הצוותים, כל החניכים- טבעון, חיפה,כמה קבוצות של קריות, כרמיאל ואולי עוד משו שאני לא זוכרת, וחיכינו ככה איזה 10 דקות עד שערן יעשה טובה ויבוא כבר... וקוראים המון פעמים כבר: 3,2,1 זמן! והוא לא בא....

אז כשהוא בא כבר הוא הסביר מה הולך להיות, ושהשתנתה התוכנית קצת בימים ובזמנים וזה, ויצאנו לדרך לנחל יהודיה.

הגענו לשם, ועוד זמן התארגנות והכל לפני שיוצאים, והתחלנו תמסלול, רבע שעה או אולי קצת יותר, והגענו לבריכה כזאת עם מפל גדול והיינו שם מלא זמן וכמעט כולם נכנסו, המון גם קפצו מהמפל למים, צילמנו וכאלה, והמשכנו ללכת עוד קצת, ונתקענו עוד איזה כמעט שעה נראה לי לפני הצוק הזה שיורדים ממנו עם סולם ואז קופצים למים ושוחים לסלעים... אז אותי זה הלחיץ הגובה והמים והכל אז הוא שם לי מצוף כזה.. שגם ככה זה פדיחות בטירוף, ואז כשהגעתי עם זה למים זה חנק אותי ואז עוד יותר קשה לשחות ואני שוחה בצורה יותר עילגת ונחה.... בעעע...

ואחרי זה המשך מסלול וסוף בערך ב4, ואז הגענו ליער שישנים בו וגיליתי שזה איפה שפעם אחרונה שעשיתי קיאקים עם המשפחה- אבו קייק.. חח ויש ליד זה יער כזה עם שירותים ו"מקלחות"- שהיו פשוט קירות עם ברזים עליהם, פתוחים מכל הכיוונים וככה מתקלחים.. עם בגד ים כמובן.. ומול כווווולם והלכתי להתקלח שם ואז להתחיל להכיר אנשים כי לא היה לי אוהל והייתי חייבת לישון עם מישו... אז התחלתי לסמן לי מטרות והלכתי על זה.. ואז ארוחת ערב, לצמחונים היה שניצל סויה של טבעול! ופסטה עם רוטב עגבניות לכולם אבל זה היה ממש גרוע למרות שאני מתה על פסטה... ואכלתי עם וובה...:)

חשבתי בהתחלה שאני ישן עם איזה כמה אנשים מהקריות שהם 4 והביאו עוד איזה 4 בנות ובהתחלה רצו להביא גם אותי, אבל אז הגיע וובה לאוהל של אפי, זה שהייתי אמורה לישון איתו... וממש התלהבתי מהשיער שלו והסתכלתי עליו מהבוקר מהאוטובוס על כמה שהוא מדהים..  שיער בלונדיני בהיר ממש, חלק בטירוף, ופוני אימו...

אז חבר שלו הציע לי לישון איתם באוהל כי הם רק שניים ויש להם מלא מקום, ואיפה שהייתי אמורה לישון, נראה לי שהם ישנו שם אחד על השני מרוב צפיפות....

אז אחרי שכל הלילה שיחקתי לו בשיער, והלכנו לעשן נרגילה- פתחו שתיים, אז ניסינו את שתיהן אבל הראשונה הייתה הכי טובה.. קטנה כזאת ומגניבה ובטעם טוב.. , והלכנו לשתות גם וודקה כי היה בשפע.. אמנם וודקה גרועה, אבל לא נורא.. אני שתיתי כוס, וובה שתה כמה שלוקים קטנים והתחיל להרגיש כבר סחרחורת אז הוא הפסיק, ואז עשיתי הורדת ידיים עם מישו אחרי ששתיתי עוד איזה שוט מהר כזה, ומן הסתם הוא הוריד אותי בשנייה... חחח  אבל וובה היה בשוק מאיך ששתיתי.. חחח

ואז הלכנו לישון...

והיה חם באוהל...

...

היום השני - 3.10

קייאקים! בכפר בלום

הייתי עם המאסף בקייק מאחורה כי קדימה כולם הפכו אחד תשני ופינצ'רו קייקים ולא בא לי להיות שם... אז הייתי עם ההוא, שהתחיל איתי כל הזמן ועשה איתי שיחות נפש בקייק.. חחח ואמר לי שהוא רוצה אותי, ושיש עוד כמה שרוצים אותי אבל שהוא החליט גם לעשות צעד ולהיות איתי יותר ביחד וזה... הוא גם ניסה לנשק אותי...

הוא בן 19, אחרי שנת שרות, מתגייס בקרוב, בוגר כושר אקסטרים, מכוער, מעצבן, ותופס תחת יותר מדי.. חושב תצמו למדריך.. טיפש.. ודוחה.

אז היה קטע שעצרנו בצד ודיברנו והוא סיפר לי קצת, ואני סיפרתי לו ממש ממש בקטנה משו קטן עלי, וחזרנו למסלול...

באיזשהו קטע, הגענו לשני קייאקים של 4 אנשים מהקבוצה, שפינצ'רו להם קייק אחד, אז איש אחד עלה איתנו, ואז הוא היה מאחורה, ואני ויותם הזה שהתחיל איתי היינו קדימה וישבתי בין הרגליים שלו.. בעע..  והקייק השני הם היו גם שלושה, וכל הזמן התהפכו.. אין לי מושג איך הם הצליחו לעשות את זה... אבל לפחות 5 פעמים התהפכו, וישבו על התחתית של הקייק והמשיכו ככה..

ואז אחד מהם נפל מהקייק כי הוא ניסה לעזור להפוך אותו בחזרה, והקייק נסחף בזרם והוא נשאר תקוע שם בצד, אז מאסף חייב לעזור לכולם, אז ניסיתי לעצור תקייק שלנו ותפסתי בסלע אבל היה זרם ממש חזק, אז נשארתי על הסלע, והקייק המשיך... ואני הייתי מול ההוא שגם נפל, אז ניסיתי לעזור לו לשחות אליי ואיכשהו הוא הגיע, והלכנו עוד קדימה בשוליים עד שראינו ששני הקייאקים שלנו חיכו לנו שם אז חזרנו אליהם...

ואז המשכנו תמסלול, והם חיברו עם חוט בין הקייאקים שנסחוב את הקייק ההפוך כי הם לא יודעים לשוט ומתהפכים כל שנייה...

וכשהגענו "למפל הגדול"  היינו עדיין ככה והשומר שהיה לפני המפל אמר לנו שחייבים לרדת אחד מכל קייק, לשחרר תקשרים, ולהפוך את הקייק שיהיה כמו שצריך להיות כי במפל זה מסוכן.. אז יותם ירד ונשארתי עם ההוא שהצתרף אלינו, והיה כיף במפל, ואז האלה שירדו בצד חזרו, והמשכנו תמסלול ופתאום קלטנו שעוד לא הגענו לסוף וזה כבר יותר מידי זמן..! אז כנראה פיספסנו תסוף של המסלול, וכבר השתלבנו עם המסלול הקצר של המשפחות שהוא שעה וחצי...! אז המשכנו עד סוף המסלול שלהם והגענו באמת שעה וחצי או שעתיים אחרי כולם...

ואיך שחזרתי, פתאום וובה בא וחיבק אותי....:) וזה היה כל כך נעים... הוא היה כזה חם ואני קפאתי ורעדתי מקור... אז הוא חימם אותי קצת, ואז הלכתי לשבת בשמש עד שקצת התייבשתי מהמים, וערן חילק לנו כרטיסים של דברים שאפשר לעשות בכפר בלום כמו הקיר טיפוס, ג'יפ, חץ וקשת, ולא יודעת מה עוד... לכל אחד שני כרטיסים לשתי אפשרויות שונות או אותו דבר פעמיים... וממש רציתי לעשות את הקיר טיפוס אבל עוד הייתי רטובה ורועדת ולא בא לי ככה... אז ישבתי עם כמה אנשים -בזמן שגוליבר(המאבטח האידיוט) החליט שהוא גונב רטמות כאלה מהקיר טיפוס... אז הוא ביקש מכמה ילדים להגניב לו כאלה ולשים בתיק, וכשהם לא שיתפו פעולה, הוא הלך בעצמו ולקח איזה 10 כאלה מהדלי הענק שהיה ליד הקיר טיפוס.. אין לי מושג איך אף אחד לא שם לב, אבל הוא הצליח...

ואז שמענו איזה קטע שאנשים עשו שם- מכרו את הכרטיסים שנתנו לנו לסתם אנשים, קנו עם הכסף אוכל, ואז האנשים באו לצעוק עליהם כי הם לא יכלו להשתמש בכרטיסים כי זה רק לכושר אקסטרים.. אז המדריכים שלנו היו צריכים להחזיר לאנשים כסף, ואז כולם עמדו שוב ב ח  וערן צעק על כולם שזה ממש לא בסדר שככה הם מנצלים את הכוונה הטובה שלו וכאלה..

והוא צודק לגמרי...

אז אחרי זה שניים ממי שעשו את זה באו והתנצלו מול כולם...

חזרנו לקחת את התיקים שלנו שהשארנו בג'יפ בתחילת היום, אכלנו סנדביצ'ים עם שוקולד לצהריים, וחזרנו ליער שישנו בו בפעם הקודמת, עם האוהלים והכל... ובדרך עצרנו ונתנו לנו אפשרות לקנות מה שבא לנו, אז אנשים אספו כסף, קנו איזה 5 אבסלוט ולא יודעת מה עוד...   חשבתי שיקנו יותר וודקה... המון אנשים, הרבה רוסים... וכאלה...  ואפילו לא מצאתי איפה שתו אז לא שתיתי בערב הזה...

והלכתי להביא לי דברים מהתיק ולהתקלח כשוובה ישן באוהל כי הוא לא הרגיש טוב..

חזרתי והוא עדיין ישן, אז הלכתי לראות את המשחק אמת או חובה, שמהר מאוד נהיה חובה או חובתיים כי כמו שגוליבר אמר "מה אתה כוסית?! מזה אמת? קח חובה!"

ואחד מהאנשים שדיברתי איתם לפני זה, קיבל חובה- לנשק מישהי צרפתית למשך 10 שניות, יכול להיות גם מחוץ למעגל.....!

אז ישר חשבתי שהוא ינשק אותי, אבל נההה אין סיכוי.. הוא לא יגיע אליי בכלל.. אז הוא קם, התחיל ללכת לכיוון שלי, מאיר עם פנס על כולם, מגיע אליי.... ואומר כזה אההה נופר.... ונתן לי יד לקום.....

אז כולם ספרו אחורה מ10 בזמן שהתנשקנו... הוא היה דווקא טוב..

שי, החבר של וובה צילם את זה והראה לי אחרי זה... חחחחח

אז אני, עדיין בשוק התיישבתי בחזרה, נשארתי עוד קצת שם כולי מובכת... ואז הלכתי לראות מה עם וובה...

הוא עדיין ישן, ניסיתי לבוא אליו אז הוא דיבר אליי ברוסית ושאלתי מה? אז הוא אמר "אל תכנסו לאוהל יותר סבבה?" אז נבהלתי והלכתי.. חח

הסתובבתי עוד קצת שם, ואז יותם בא ולקח אותי שוב על הכתף תוך כדי שאני שורטת לו את הגב עד דם... ולקח אותי לשיחה, אמר לי שלא כדאי לי להתקרב לוובה כי הוא נחש, והוא קולט אנשים מהרגע שהוא רואה אותם, והוא רק יפגע בי, והוא יעשה לי רע וממש לא כדאי לי להתקרב אליו וחזר על אותו רעיון בצורות שונות, ואז שאל אם אני רוצה לשמור על קשר איתו (עם יותם) ואמרתי לו שלא, אז הוא אמר שגם הוא לא רוצה חברה כרגע אז נהיה ידידים ואז אולי בשלב יותר מאוחר יותר מזה.. אז ניסיתי לברוח לו ולהתחמק ואמרתי שאני לא רוצה, אז קמתי, והוא קם אחריי, וחזרתי לוובה לישון איתו שוב.. לילה אחרון שלנו ביחד והוא עם כאב ראש ומת...

היום השלישי 4.10

סנפלינג! במערת קשת

בבוקר השלישי, אמרו לנו שהולכים להיפרד והקבוצות מתפצלות: חיפה וקריות נוסעים למקום אחד ואז סנפלינג, וכל השאר נוסעים לסנפלינג, ואחרי זה למקום ההוא- שזה היה איזה פארק הנצחה כזה לאח של מישו מכרמיאל שמת במלחמה האחרונה..

אז צריך להיפרד מהאנשים מהקריות....

וובה....

אז חיבוק, ונישקתי אותו...

ונפרדנו.. ועלינו לאוטובוסים..

ואז כל הזמן חשבתי עליו... ואז פתאום עצרנו באיזה מסעדה כזאת ליד תחנת דלק, לארוחת בוקר או משו כזה, ואז קלטתי שאני רואה אנשים מהקריות ושהם הגיעו גם לשם!

אז אכלו שם, והצטלמנו כולם ביחד מכל הקבוצות וכמובן שהייתי לידו.. ולידו מהצד השני ישב דקל, שנישק אותי במשחק בערב... חח

ואז שוב צריך להיפרד...

אז עוד פעם התנשקנו והפעם ליד כולם באמצע הכל שם, ואנשים כזה מחאו כפיים מאחורינו.. חחחח

ואז הלכנו עד האוטובוסים, ושוב נשיקה ליד האוטובוסים ואז עליתי לאוטובוס עם חיוך וכולם כזה: "וואו איזה חיוך.....! איך הוא היה??" וכאלה.. חחח

ואז באמת נסענו לסנפלינג.. והתעקבנו שם די הרבה עד שכולם ירדו ואני הייתי כבר בין האחרונים, אז פתאום אני שוב רואה תקבוצות של הקריות...!!

אז...

a kiss goodbay the hundreth time
And then tomorrow we'll do it again

וירדתי בסנפלינג, שהיה ממש קל וזה היה סתם כזה בשנייה ואני למטה.. חשבתי שיהיה לפחות קצת יותר קיר לרדת עליו ופחות אוויר שאני פשוט יושבת ומושכת בחבל...

אבל לא נורא...

ואז כשכולם הגיעו למטה הלכנו עוד איזה 20 דקות בערך, בירידה מטורפת, ושביל צר ממש ואז עלייה חדה, וחזרה לאוטובוסים, נסיעה לכרמיאל לפארק הזה לאח של ההוא שישב לידי באוטובוס בזמן הזה ואפילו לא ידעתי וכל הדרך הוא התנהג הכי רגיל שאפשר, צחוקים עם חברים שלו, והוא הראה לי תמונות שהוא צילם בטיול, ואז כשיורדים מהאוטובוס פתאום הוא מסביר ומדריך ומדבר על אח שלו ואין לו שום דמעה והוא אדיש לגמרי.. כאילו זה סתם קטע שהוא מקריא ולא קשור אליו... זה היה מוזר...

והאנשים מכרמיאל ירדו שם באיזה פארק שלהם שהם עושים שם את האימונים גם..

והמשכנו לטבעון והגענו בערך ב8-9

היה כיף..

ממש כיף...

וכבר בוקר אחרי זה הכל היה נראה לי כמו חלום שלא באמת היה ועבר כבר הכל, וחזרה לשגרה.. ואוכל של אמא..

כי לא אכלתי שם כלום חוץ מהארוחות ערב -שתי ארוחות ערב, וגם אז לא אכלתי הכל...

נראה לי שרזיתי איזה 2-3 קילו בטיול כי זה גם המון פעילות, הליכה וכאלה...

אבל מיד איך שחזרתי הביתה החזרתי הכל וחזרתי לאכול המון...

וגיליתי שאני אולי פדופילית.. (וגם כל מי שראה אותי בטיול חושב ככה...-במיוחד מישו אחד מהקבוצה שלי בי"א)

וגם פעם ראשונה שאני בחברת רוסים ככה...

זה אולי נשמע מוזר, אבל בבצפר שלי אין רוסים בכלל, ואני ממש לא רגילה להיות בחברת רוסים, שמדברים רוסית לידי וכאלה...

והכרתי מלא אנשים, ויש לי מסן ואייסיקיו של רובם..

וכבר הבהרתי לוובה שאני לא רוצה חבר...

הוא קצת התבאס ולא הבין, ומאז לא הספקתי לדבר איתו שוב...