אין לי ספק, ולו הקל שבקלים שאלוהים יושב לו למעלה, מסתכל על חיי ונקרע מצחוק...
בוא נראה... מה עוד לא עשיתי לבחורה אומללה הזו, נתתי לה עבודה שבה היא חושקת והקפתי סביבה נחשים שיקשו עליה כמה שיותר.
אתן לה אהבות נכזבות אחת אחרי השניה - סתם כי נחמד לי לראות לב נשבר פעם אחרי פעם...
אתן לה אהבה אבל בתמורה היא תהיה חייבת להקריב את חייה הנפשיים וכל זה כדי שהיא תקבל את מה היא רוצה ובעצם ככה היא תפסיד פעמיים.
אם היא תאהב - היא תצטרך לוותר על מי שהיא (על הדברים שהיא אוהבת, על השאיפות שלה)
אם היא לא תוותר על מי שהיא - היא תוותר על האהבה....
והיא.... כבר לא מבינה מה רוצים ממנה, כבר איבדה את היכולת להבחין מה נכון או לא נכון, מה טוב או רע, על מה לוותר קודם על האהבה או על חייה??
ולמה אף פעם אי אפשר לקבל את מה שאנו באמת רוצים....
למה זה קורה לה שוב פעם....
ושוב פעם...
ושוב פעם...