http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631heCopyright 2026 לכלוכית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=8831852<div align="right" dir="rtl">הוא דרש ושינה והזיז יותר מדי, עד שהתעייפתי.. לא יכולתי יותר... מערכת יחסים לא אמורה להיות דבר כל כך כבד, לא בהתחלה.. הוא לא נתן לי זמן לעכל, הוא לא נתן לי זמן לחשוב, רק דרש עוד ועוד ועוד... אני אדם סתגלן אין לי בעיה להתאים את עצמי למצבים שונים, כנראה שהוא חשב שזו התפשרות ולקח זאת כמובן מאליו. אז ויתרתי.. אני מרגישה כל כך אבודה... אני מבינה למה אנשים בורחים ושוקעים בעבודה.. שלא טוב לך אתה בורח למקום שהכי נוח לך בו. וזה מה שאתה עושה הכי טוב - אצלי זאת העבודה. כבר מזמן הבנתי שהעבודה היא לא חיינו אבל באין סיבה אחרת לבוא הביתה, אז למה צריך לחזור? אני צריכה את זמן שלי להתאבל ולהתאושש ומשם להמשיך הלאה.. </div>Mon, 17 Mar 2008 21:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=8831852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=8831852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=8759608<div align="right" dir="rtl">אני בזוגיות... כבר חודשיים... (די מפתיע בהתחשב ברקורד שלי דייטינג הקצרים) אבל הזוגיות לא קלה.... יש את החלקים הטובים שלה, ויש את החלקים המזוויעים שלה.. כל הפוסטים שדיברו על כמה אני רוצה זוגית וכמה אני רוצה לשתף מישהו נוסף בחיי (רב הפוסטים שלי התרכזו בכך..) כשאני בזוגיות, אני מגלה על כמה דברים אני צריכה להתפשר.. על כמה דברים אני צריכה לוותר והכל כדי שלצד השני יהיה יותר טוב, יותר נח. הקשר שלנו טס נורא מהר, וחשבתי שמכיוון שכך אולי זה הדבר האמיתי... אני עדיין חושבת... אבל כמו שהקשר טס מהר כך צצו הבעיות נורא מהר, והויכוחים, והכעס, והתסכול מזה שאנחנו לא רואים עין בעין דברים ואז תמיד מישהו חייב להתפשר.. וכל ויכוח הוא כמו הר געש שמתפוצץ, והייאוש רק גובר... ואני מרגישה כאילו אני בכדור שלג שמתחיל להתגלגל ולא נעצר עד שאני יכולה לספק לכם את הסוף הבלתי נמנע הידוע מראש. ומתסכל אותי שאני מרגישה שאני לא יכולה לעצור את זה.. הגענו למצב כל כך רגיש שכל משפט לא במקום שלי או שלו יכול להצית ויכוח חדש. אני רגילה ללבד, לעשות מה שאני רוצה, להגיד מה שאני רוצה בלי להתחשב באחרים, אבל פה</div>Wed, 05 Mar 2008 20:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=8759608http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=8759608http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=8563528<div align="right" dir="rtl"> אין לי ספק, ולו הקל שבקלים שאלוהים יושב לו למעלה, מסתכל על חיי ונקרע מצחוק... בוא נראה... מה עוד לא עשיתי לבחורה אומללה הזו, נתתי לה עבודה שבה היא חושקת והקפתי סביבה נחשים שיקשו עליה כמה שיותר. אתן לה אהבות נכזבות אחת אחרי השניה - סתם כי נחמד לי לראות לב נשבר פעם אחרי פעם... אתן לה אהבה אבל בתמורה היא תהיה חייבת להקריב את חייה הנפשיים וכל זה כדי שהיא תקבל את מה היא רוצה ובעצם ככה היא תפסיד פעמיים. אם היא תאהב - היא תצטרך לוותר על מי שהיא (על הדברים שהיא אוהבת, על השאיפות שלה) אם היא לא תוותר על מי שהיא - היא תוותר על האהבה.... והיא.... כבר לא מבינה מה רוצים ממנה, כבר איבדה את היכולת להבחין מה נכון או לא נכון, מה טוב או רע, על מה לוותר קודם על האהבה או על חייה?? ולמה אף פעם אי אפשר לקבל את מה שאנו באמת רוצים.... למה זה קורה לה שוב פעם.... ושוב פעם... ושוב פעם... </div>Sun, 03 Feb 2008 20:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=8563528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=8563528http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7954664<div align="right" dir="rtl">קיבלתי השבוע הודעה ששניזוגות יקרים מאוד לליבי..מתחתנים :) איזה אושר, איזה שמחה.. הודעות מהסוג הזה משמחות אותי, אחד כי אני מאושרת שחברים שלי מאושרים וזה נותן לי סיפוק עצום ומהצד השני זה נותן בי תקווה... שאולי הבחור שלי נמצא שם ומחפש אותי באותה מידה שאני מחפשת אותו (למרות שאני לא מוצאת תקופה ארוכה..) שיש נסיך על הסוס הלבן (למרות שלפעמים נראה שהוא פטהמורגנה).. שיש אהבה אמיתית בעולם (למרות שחוויתי לא מעט אכזבות שנובעות מאשליה..) ושגם לי זה יקרה.. (מתי שהוא למרות שאני קצת צינית) אני פשוט כל כך אוהבת חתונות...:) </div>Sun, 18 Nov 2007 22:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7954664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=7954664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7883050<div align="right" dir="rtl">ולעניין אחר מדליק לגמריי... החוק לאיסור עישון במקומות ציבוריים... שמעתי על החוק שנכנס לתוקף ושכחתי ממנו לגמרי. הייתי בטוחה שמדובר סתם בעוד חוק שיתמסמס עוד לפני שיתחיל לעבוד.. מדובר באחד בחוקים היותר טובים מבחינתי, היכולת שלי לצאת לנקות את הראש, לשתות משהו ולא להחנק באופן שיטתי מעשן כבד של סיגריות הולך להיות שינוי מרענן עד מדהים עבורי. מחכה בשקיקה לראות כיצד יאכפו את החוק ותוך כמה זמן הוא יתמסמס... בינתיים אני הולכת לקרוע את העיר ולהנות מאוויר נקי בברים :) ולא להרגיש אשמה כאני מבקשת שלא ייעשנו עלי בתוך המועדון.. יום מקסים </div>Sat, 10 Nov 2007 11:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7883050http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=7883050http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7882998<div align="right" dir="rtl">" ההבדל בין אנשים בינוניים לאנשים מצויינים הוא שאנשים מצויינים עושים את מה שאנשים בינוניים רוצים לעשות.." רוברט קיוסאקי כל כך הרבה אנשים בינוניים יש בעולם אנשים שחיים לפי מה אני רוצה הלעשות ואף פעם לא עושים, ואף פעם לא יעשו... לצערי אני מכלילה אותי ברשימה הזו... אני כל כך רוצה להיות מצויינת.. אני יודעת מה יכולותיי אך הדרך ליישומם ארוכה מאוד וכמחא בלתי אפשרית, אז אני ממשיכה לחלוםעל כלמה הייתי רוצה לעשות ובפועל... עושה לא כלום.. אני נמצאת צעד אחד לפני זינוק גדול בחיי.... אני רק צריכה למצוא את המצויינות שבי.. ואז הכל יהיה אפשרי.... </div>Sat, 10 Nov 2007 11:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7882998http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=7882998http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7774252<div align="right" dir="rtl">אני מופתעת כל פעם מחדש מהיכולת (כנראה המופלאה שלי...) לחרב באופן שיטתי כל נסיון מערכת יחסים שנכנסת לי לחיים. אני יודעת שאני לא יכולה להאשים רק את עצמי שהרי יש גם צד שני בכל משוואה עם תחושות ורגשות וגם קריזות - אבל עדיין.. תודו שמשהו קצת דפוק בכל הסיפור... יצאתי עם בחורים מקסימים, נחמדים, חכמים (אך קצת משעממים) שהתלהבו ממני, ורצו להמשיך ולצאת איתי אך לא יכולתי להביא את עצמי למצב של משיכה פיזית - לא משנה כמה רציתי להכנס לתוך מערכת היחסים. לעומת זאת, אני מוצאת את עצמי נסחפת עד כלות עם גברים מרתקים אותי, מדהימים שגורמים לי לרצות עוד - ובדרך כלל, אותם בחורים (אני לא יודעת אם מאבדים עניין ו/או לא רואים אותי כפוטנציאל להמשך /או פשוט ש דברים חשובים ממני שהם בדיוק חייבים להספיק..). ושוב פעם, נשארת לבד. פעם - אם הייתי רוצה מישהו- משהו הייתי פועלת להשיג אותו וגם אם לא הלך, לפחות הייתי יודעת שניסיתי (וזה מספיק טוב) אבל בכל דחייה ודחייה - כבר נכנסתי למגננה - במיוחד בכל מה שקשטר לגברים כי כשאנו יוזמות (למרות שהם מעודדים זאת), הדבר מוריד משום מה מערכנו. והחלטתי.. בסופו של דבר גבר ש</div>Sat, 27 Oct 2007 21:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7774252http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=7774252http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7269787<div align="right" dir="rtl">הבלוג האחרון שלי לא היה כל כך אופטימי... וכמובן אחריו עברתי מסכת אירועים שעליהם לא אפרט מפאת העייפות הבלתי נלאית.. ובטח כל מי שקורא את הבלוג שלי אומר.."מסכנה..." ומדפדף דרכו לבלוגים אחרים... ישבתי לא מזמן עם חברה בבר תל אביבי להתעדכן על מצבנו ואז היא שאלה את שאלת מליון הדולר..."מה שלומך?" ובדרך כלל הייתי מנפנפת את השאלה במשפט הכל מעולה שלי... אבל אחרי בירה ושני צייסרים, התחלתי... "לא טוב..." אמרתי... "פשוט לא טוב לי..." היא שאלה למה? ולא היתה לי תשובה טובה לתת לה... אני עובדת בעבודה טובה, איכותית.. (אנשים היו הורגים בשביל עבודה כזו...) למדתי ורכשתי תואר, עשיתי הכל כמו בספר... "זה בטח בגלל שאין לך זוגיות..." היא אמרה... תקופה ארוכה חשבתי כך, אבלכאשר היא אמרה את המשפט הזה, הרגשתי שגם זה לא הבעיהבעיקר מכיוון שתקופה כל כך ארוכה אני בלי קשר משמעותי ויציב בחיים שלי, ויצרתי לעצמי מסגרות חום ואהבה במקומות שונים ולווא דווקא מזוגיות... אני אדם אופטימי מטבעי, תמיד מחפשת מה כן ולא רק מה לא... אבל הריקנות והמועקה הורגת... ואני לא מצליחה לשים את היד על מה לא בסדר... מה לא טוב ב</div>Tue, 21 Aug 2007 22:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=7269787http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=7269787http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=6937713<div align="right" dir="rtl"> ברב המקרים כאשר אנו "נזרקות" תמיד מגיע השלב שבו אנו (הבחורות) שואלות : למה זה נגמר... מה אין בי... מה חסר.... למה הוא הלך.... אולי אם הייתי אחרת... אולי אם הייתי עושה דברים אחרת... הייתי חלשה.... "אתה חסר לי" שלחתי בSMS "מה את רוצה שאגיד?" שלח חזרה "?.." "שום דבר. מצטערת על ההפרעה " שקט... אין תגובה מצידו... הרי ברור לי שהוא המשיך בחייו, הרי ברור לי שאחרי שהוא לא יכל לעמוד מולי פנים מול פנים והעדיף לחתוך בטלפון, הוא חי את חייו בשקט, כאילו לא היה ביננו כלום.. והולך הביתה לבד, לבית שביקרתי בו עשרות פעמים, וישן במיטה,ומתעורר בה לבד, למרות שישנו יחד והתעוררנו יחד כמה פעמים טובות ומדהימות... ובעצם, הוא לא חייב לי כלום... ואני רק רוצה לערער את הביטחון המזוייף שלו, ולנפץ את הפרצוף המפוחד שלו ממחוייבות, מקשר אמיתי... אני מתיימרת לחשוב שזה מה שהוא רוצה... למרות שהדברים ברורים כל כך... הצורך עז מאוד.... לשלוח SMS להרים את הטלפון.. ואפילו פשוט להגיע אליו.... ולמה? כי אולי... אולי בטעות.. הוא טעה? אולי בטעות, הוא חשב שוב ועדיין רוצה? אולי... מ פ ג ר ת</div>Tue, 10 Jul 2007 23:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=6937713http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=6937713http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=6850387<div align="right" dir="rtl">"במיטתי כבר שבועות ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו.." די מתיש החיפוש האין סופי... טוב, בעצם בעיקר בשביל לפרוק את התסכולים פתחתי את הבלוג... אני עדיין מתאוששת מההוא שהלך...מחקתי את הטלפון כמו ילדה טובה, ככה שכל פעם שיש לי רצון להתקשר אין לי דרך... ואני מרסנת את הרצון העז (והוא עז מאוד... מסתבר...) לקחת את עצמי ולנסוע אליו. אם הבחור מבועת ממערכת יחסים איתי.. מי אני שאכריח... (זה המנטרה שמתנגנת..) והתחלתי לצאת עם בחור חדש.. (לצערי הוא מקוטלג כריבאונד) למרות שהוא נראה בחור טוב... הייתי בדרך לזרוק אותו כבר פעמיים ועצרתי את עצמי.. אולי אני צריכה לתת עוד צאנס... בינתיים מחפשת דירה... עידכונים בהמשך </div>Fri, 29 Jun 2007 23:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (לכלוכית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=93631&blogcode=6850387http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=93631&blog=6850387