|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
3 ימים של כיף- קטעים נבחרים.
שישי, נסענו לצפת הרחוקה והרומנטית. היה נחמד, עד שהגיע הלילה החשוך והקר, ואני נפלתי ממדרגות, וקיבלתי במתנה פצע מגעיל כזה בברך, שעד עכשיו עוד מדמם .
נציין לזכות את יניב, שהיה שם וטיפל בפצע בעדינות מדהימה.
שבת. אחרי תפילה ואוכל, ולפני שנת צהריים ארוכה, מצאנו זמן להתנדנד במרפסת, מול הנוף המהמם של הר מירון והר תבור. היו אלה כמה רגעים של שקט ושלווה מכל העירוניות שהבאנו איתנו. בצפת, כידוע, לא חסר שקט ושלווה. כל העיר מלאה באוירה של שלווה שכזאת, כאילו מנותקת מכל צרות העולם. רק עיר בפני עצמה, וזהו.
נתקלנו אפילו בלהקה של ציפורים, שעפו להם כאילו לפני רגע יצאו מאיזה פסטיבל שאנטי. בסטלנות אמיתית.
(רק במקום כמו צפת יש זמן לשים לב לציפורים).
ראשון. העברנו את הסטלנות מצפת, לעיר הקודש טבריה. כמובן לאחר התלבטות קטנה, שהרי אמרו שבטבריה יהיה גשם, ובתור סטלנים אנחנו לא יכולים לטייל במזג אויר שכזה. בסופו של דבר הגענו לטבריה, ואת פנינו קיבלה שמש אביבית חמימה. (איפה הגשם שהבטיחו???).
פתחנו את טיולינו הקט ב(מיני)מדרחוב של טבריה, המתחבר ישר למרינה. שכרנו לנו סירת מנוע חמודה, וקרענו את הכינרת,
במשך חצי שעה.
היה הכי כיף בעולם. (חוץ מהדברים הכתומים המזעזעים שהיינו צריכים ללבוש).
להרגיש את הבריזה ממש, לנהוג בלי חוקי תנועה, וכל המים האלה מסביב.
ותחושה שזה רק שנינו לבד בעולם הזה, שקוראים לו סירת מנוע והוא משייט לו.
אחרי זה, כמובן, חיפשנו לנו אוכל. כי אין טיול סטלני אמיתי בלי עצירה באיזו מסעדה, לפחות פעם אחת. והאמת, היתה שם רק מסעדה אחת שענתה על כל הצרכים שלנו. (גם כשרה, גם לפסח, גם בלי קטניות, והכי חשוב- שמגישים בה בשר). אני לא זוכרת את השם שלה, וחבל, כי זו הזדמנות לעשות פרסומת. מסעדה עם בשרים על האש, משהו טוב. ואני לא אומרת את זה על כל בשר.
כשסיימנו לאכול, חזרנו לטיילת החמדמדה, שם שאלו אותנו שוב אם בא לנו לשכור סירת מנוע. היינו כבר בבוקר, יא דביל. קטע מצחיק.
אחרי טיול ארוך יחסית לטיילת כה קטנה, עזבנו את עיר הקודש טבריה בדמעות, וחזרנו לנו לאיזור הבטוח והמוגן שלנו, במרכז. (4 שעות נסיעה באגד. טוב שהעברנו את הזמן בלהשתגע ולצלם אחד את השני. וכן, גם קצת בשינה, כיאה לסטלנים אמיתיים).
ולסיום, ברצוני להקדיש את הפוסט הקצרצר הזה, למתוק מכולם.
| |
יום קסום בחיפה
נסענו לחיפה ברכבת (קומותיים וישבנו למעלה..!). בתל אביב החלפנו רכבת והפעם ישבנו למטה... אחרי כמה זמן הרכבת הפתיעה אותנו כשהגיעה לתחנה הסופית שלה באמצע הדרך... ואז היינו צריכים להחליף רכבת שוב. הרכבת השלישית נראתה כאילו היא יצאה מאיזה סרט בשחור לבן. ישנה ומפוצצת באנשים. מצאנו מקום פנוי אחד בסוף קרון, אני ישבתי ויניב הפך להיות הממונה על הדלת, ודאג לסגור אותה כל פעם שהיא נפתחה...
כשהגענו, מצאנו את הכרמלית די בקלות, (אחרי שהלכנו קצת, שאלנו את עצמנו איפה זה, הסתכלנו אחורה וזה היה שם...O.O).
אחרי נסיעה של 8 דקות הגענו לגן האם. הלכנו לתערוכה של קריקטורות בסנימטק של חיפה.
ואז היינו רעבים. אחרי הרבה חיפושים, מצאנו שוארמה חביבה וכשרה, עם כלב שהתאהב ביניב ונהנה לשגע אותו.
בכולופן, אחרי שסיימנו לאכול, נכנסנו לגן האם עצמו. מיד בכניסה, מישהי שאלה אותי בהתלהבות אם אני רוצה מילקי. עניתי לה בהתלהבות "כן!!" ואז היא הביאה לי מילקי ענקי עם כפית. לא ידעתי מה לעשות איתו. בסוף הבאתי אותו לאיזה אישה אחת שהיתה שם, והתפלאה מזה שמחלקים מילקי סתם ככה.
הסתובבנו שם קצת, היה אמור להיות שם איזה ארוע לסוכות יותר מאוחר, אז סתם נהננו לנו מהאוירה, מהדוכנים שהיו שם, ומהעובדה שעדיין לא היו שם מלא אנשים.
אני התגלצ'תי במגלצ'ה אחת ^^.
אחר כך הלכנו למיני קניון שכזה (אוך, אני לא זוכרת איך קוראים לו. תזכיר לי...) עם תצפית ממש מהממת על כל האזור, ועל הרבה מהים. צילמנו שם המון.
כשהתחיל להיות קר, ירדנו ולקחנו אוטובוס לקניון של חיפה.
הלכנו ל Xפארק, והסתכלנו על אנשים מוכשרים שעשו כלמיני פעלולים עם סקייטבורד. היה שם קהל עצום, והיינו צריכים לעמוד על איזה שולחן כדי להצליח לראות משהו. היה ממש כיף. מומלץ לכל מי שזקוק למנת אנדרנלין.
לקראת הסוף עזבנו ונכנסנו לקניון. היה שם איש שאכל אש וטען שהוא "לא בלטה" ("לא בלעת!! לא בלעת!!"). וכל מיני זמרים מתחילים מבית ספר לאומנויות הבמה.
אכלנו שם ארוחת ערב, (מצאנו סוכה!! היא היתה אמנם בתוך קניון, אבל עדיין. סוכה!!), וראינו שיעור סלסה. אחר כך יצאנו משם והלכנו לתחנת רכבת. לקחנו כרטיס מעבר, עברנו לצד השני,
והגענו לים.
זה היה החלק הכי רומנטי בטיול שלנו. לדעתי. (לא כולל מה שהיה אחר כך באיזור המרכז).
משם נסענו הביתה. נסענו ברכבת (ושוב החלפנו בת"א), ישר לאוטו שחיכה לנו בחניה.
| |
 לראשונה בחיי, ראיתי מדוזה.
בגודל טבעי. וכנראה שגם נעקצתי על ידה.
אז כן, הייתי בים היום. בדרך פגשתי חצי עולם (מישי מהשבט שלי, מורה מהתיכון, מישו מהשבט שלי...) בסוף פגשתי גם את חברה שלי. ואז נסענו לים. אני חייבת לציין שזאת הפעם השניה בחיי שאני נמצאת בעיר הזאת, של הים. הפעם הקודמת היתה לפני שבוע. אני חושבת להתחיל לבקר שם כל יום שלישי. ^^
הידעתם שיש אוטובוס ישיר לאותו חוף? אני לא ידעתי. זה מאגניב. במיוחד כשהוא עובר כל עשר דקות. וכשהוא מלא, הוא מפסיק לעצור בתחנות, כי הרי יהיה עוד אחד בעוד 10 דקות.
הגענו לים, היה קטע מגניב כזה של סוכות גדולות כאלה. השתלטנו על אחת. (וזה רק ההתחלה של ההשתלטות על העולם).
המציל הגביל את השטח שהיה אפשר להיכנס לים, עם דגלים אדומים כאלה שהיו מסביב. בנוסף, על סוכת המציל עצמה התנופפו להם בגאון שני דגלים שחורים.
כנראה שהים בטוח.
נכנסנו לאיזור שהיה מוגבל :( . מיותר לציין שהוא היה מפוצץ... והיו גלים די גדולים, כאלה שהעיפו אותנו על האנשים שהיו לפנינו... איזה כיף ^_^
בשלב מסויים שאלנו את עצמנו, איך זה שיש גלים כל כך גבוהים? ואז גילינו שאין שובר גלים. מידע מעניין וחיוני ביותר. אבל זה לא מה שימנע מאיתנו לעוף על אנשים אחרים עם הגלים. ^^
כל כמה דקות, ראינו את המציל נכנס לים ויוצא עם שקית לבנה שקופה גדולה. זה היה מוזר, מה למציל ולשקיות שקופות גדולות?????
נו טוב.
אחרי כמה זמן, היינו רעבות. אז החלטנו ללכת לאכול. ואז בדיוק הרגשתי צריבה חזקה ברגל. התעלמתי ממנה בהתחלה. נעמדנו והתחלנו לצאת מהים, בדיוק כשהמציל עבר לידנו עם מדוזה לבנה כזאת ביד. בטבעיות, כאילו שכל יום הוא מטייל עם מדוזות לכיוון החוף. (מי יודע, אולי זה נכון).
מדוזה בכלל לא דומה לשקית. היא הרבה פחות שקופה. היא לבנה וחלקה נורא, ובקצוות יש לה סלסולים כאלה, כמו תחרה. אבל איכסית קצת. המציל השאיר אותה על החוף להשתזף בשמש. חבל. לא נראה לי שהמדוזה הזאת תצא לטיולים עם המציל יותר.
בכולופן, לי די צרב ברגל... וזה גם נהיה אדום... ונפוח קצת... ודי נבהלתי מכל העניין... חברה שלי אמרה לי לשים על זה חול... לא הקשבתי לה... ^^
מישו יודע מה עושים כשמדוזה עוקצת אותך?
אני אכלתי תירס. ועוד תירס. ושזיף. וזה כנראה עזר, כי לא צרב לי יותר ברגל...
אחרי אוכל וניסיון כושל להישתזף, חזרנו לים. שמנו לב שהשטח שהיה מותר להיות בו צומצם. והוא היה בתהליכים של עוד יותר צמצום. עד שהוא נעלם. והמצילים הלכו הביתה. הגענו למסקנה שאם המצילים הולכים, גם אנחנו הולכים. אז הלכנו.
התארגנו קודם.
ואז ברוב מגניבותנו עלינו על אחד מהאוטובוסים האלה. גילינו שבחזור הם עוברים כל חצי דקה.
היה לנו מגניב, והיה לנו כיף. ^_^
ועכשיו העקיצה חזרה לצרוב... :(
אולי אני שוב אוכל איזה תירס..
מסקנות:
-להשיג גלגל ים ענק שכזה, שגם אנשים שמנים כמוני יכולים לשבת עליו, וזה מגניב.
-לקום בבוקר ולהחליט מה עושים היום זה שולט!! בשביל מה לתכנן מראש?
(האמת שכבר מאתמול היתה לי ההרגשה הזאת שהיום אני אהיה בים, אבל רק היום בצהריים עשיתי משהו כדי שזה באמת יקרה. התקשרתי לחברה שלי.)
-לברר מה באמת עושים עם עקיצה של מדוזה לפני שנעקצים.
זהו. ^^
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
ג'יין...