| |
 "קחו את החיים בקלות - במילא לא תצאו מהם בחיים" |
| 12/2006
the S word כן, שוב פעם. זה בא לפי המצב רוח. דיכי תמיד יגרום לי לחסל חבילה שלמה. מרגישה חולשה, ואוהבת את זה. יודעת שזה בגלל שלא אכלתי כל היום. במיוחד כשזה שלידי זועק אלי, לכי תאכלי כבר משהו. והנה. מבחינה פסיכולוגית, אני כבר חושבת כמוהם. אבל אני לא רוצה, להיות כמוהם. ידעתי תמיד, שאני נורא קרובה לזה. הרגשתי כל הזמן על הסף. אבל אני יודעת שיש עוד כמה דברים שמפרידים בינינו. אני מקווה, שהדברים האלו תמיד יהיו שם בשבילי, כדי שאני לא אהפוך סופית, לאחת מהן. אני כל כך קרובה לזה. על סף תהום. האהבה שלי לשוקולד, זה כל כך שומר עלי... כשעמיתות לעבודה פנו לבוסית שלי בדאגה, שאני לא אוכלת, שאני אהיה חולה מזה, היא היתה מרגיעה אותן, זה בסדר, היא אוהבת שוקולד. וכמה שהיא צדקה. ובכל פעם שאני בדיכאון, אז כמובן, אני מפסיקה לאכול, אבל יחד עם זה, אני מתחילה לאכול שוקולד.
ולאחרונה, אני מגלה עוד סימן לזה שאני מדוכאת. עידכון הבלוג הזה. אני לעולם לא מעדכנת כשאני במצב רוח טוב. בטח למי שמכיר אותי רק דרך הבלוג, אני נראית כמו אחת דיכאונית להחריד. אבל האמת היא שיש לי קטעים שמחים. אני אוהבת לצחוק בדיוק באותה מידה שאני אוהבת להיות בדיכאון. אני אוהבת לצאת עם חבר'ה, קצת יותר מאשר להישאר בבית ולבכות. וכן, יש עוד כמה דברים.. אבל אני מעדכנת, רק כשאני בדיכאון. לרוב זה עוזר להתגבר.
אני מרגישה מנוצלת. מנצלים אותי, ואני שותקת. והעולם שותק, או לא מודע. ואני הולכת להביא את זה לידיעת העולם. בקרוב מאוד.

| |
|