| |
"קחו את החיים בקלות - במילא לא תצאו מהם בחיים" |
| 5/2006
סיפור נוגע ללב.
היום יצא לי להכיר חייל אחד. בן של אחד החולים שלנו. הבחור היה צריך את עזרתי כדי לסדר לו כמה ימי חופש מהצבא, שיוכל לדאוג לאביו המאושפז אצלנו, ולאימו, המאושפזת בבית חולים אחר. בעיר אחרת. ואם כל זה לא מספיק, בין טיול מבית חולים אחד לאחר, עליו לדאוג לאחותו בת ה- 12, שנשארת לבד בבית.
כשסיים לשפוך את הלב בפני, הייתי די בהלם. תמיד שומעים, או קוראים בעיתונים על דברים כאלה, אבל אף פעם לא נתקלים בהם ממש.
הוא רק חייך במבוכה ואמר, "איזה סיפור, הא".
כל זה מביא אותי לנושא אחר ששמתי לב אליו לא מזמן. איך זה, שהאנשים עם הבעיות הכי גדולות, תמיד יהיו האנשים הכי שמחים והכי אופטימיים.
(ואלה עם הצרות הפיצפונות, תמיד יתלוננו הכי חזק).
האדם הזה, עם כמה שהחיים שלו דפוקים כרגע, לא מפסיק לשמור על שמחת חיים ואופטימיות. איך הוא היה מאושר כשהאישורים שלו עברו בפקס. וכשהלכתי הוא בכלל היה במצב רוח מעולה.
וזה מביא אותי לחשוב, מה היה קורה, אם אני הייתי במצבו...
קשה לי להאמין שהייתי מצליחה להישאר אופטימית...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
ג'יין...