| |
"קחו את החיים בקלות - במילא לא תצאו מהם בחיים" |
| 12/2005
 בא לי.
מסע חנוכה שכזה.
זאת הפעם הראשונה ב 3 שנים שאין לי כלום בחנוכה. ולמה זה? כי אני בשירות. או אני סתם בוחרת להאשים את השירות. אבל בדוגרי זה נכון. אין לי אפשרות לקחת חופש לכמה ימים ולצאת לטייל במדבר.
מסעות זה דבר טוב כזה, מנקה את הראש. מתנתקים לכמה ימים מהמשפחה, לימודים, חברים (אם יש). והולכים למדבר. לשקט. ובמקומות כאלה, גם אם נורא רוצים, אי אפשר להיות בדיכי.
גם כשמתים, לא נמצאים בדיכי. לא נמצאים בשום מקום. אבל זה לא קשור.
אני לא בדיכאון יותר.
עכשיו זה סתם דאון שמנסה להחזיר אותי לדיכאון. אחרי שאתמול (או ביום חמישי?) הכל עבר, וחשבתי שאני אחזור למצב הרגיל.
זה כאב שאוכל אותך מבפנים.
מישהו טרח להגיד לי, שאני עושה את זה לעצמי. שאני נהנת מזה, ושאני נכנסת לזה יותר ויותר, כי זה מה שאני רוצה. חבל שהמישהו הזה הוא אדם שאני מאוד אוהבת.
היה יכול להיות יותר גרוע. אבל מצד שני, תמיד יש יותר גרוע.
כמו שאני אומרת לזקנה ההיא, שכרתו לה את הרגל, שהעיקר להיות בריא. עדיף להיות חי בלי רגל מאשר מת עם רגל.
דוגרי, אני בעצמי לא מאמינה בזה. אבל זה לא קשור לנושא.
ובלי קשר, היא זקנה מאוד חביבה. תמיד נותנת לי עוגיות כשאני באה לבדר אותה בשעות שהיא לבד.
אה, אם אני אבקש יפה, נראה לכם שהשכנה מהקומה האחרונה תסכים לתת לי להשתמש בגג שלה? זאת קומה 13, ואני בטוחה שיהיו תוצאות טובות.
but i will never do that anyway.
מקווה שהשבוע שלכם התחיל יותר טוב משלי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
ג'יין...