| |
 "קחו את החיים בקלות - במילא לא תצאו מהם בחיים" |
| 10/2005
יום קסום בחיפה נסענו לחיפה ברכבת (קומותיים וישבנו למעלה..!). בתל אביב החלפנו רכבת והפעם ישבנו למטה... אחרי כמה זמן הרכבת הפתיעה אותנו כשהגיעה לתחנה הסופית שלה באמצע הדרך... ואז היינו צריכים להחליף רכבת שוב. הרכבת השלישית נראתה כאילו היא יצאה מאיזה סרט בשחור לבן. ישנה ומפוצצת באנשים. מצאנו מקום פנוי אחד בסוף קרון, אני ישבתי ויניב הפך להיות הממונה על הדלת, ודאג לסגור אותה כל פעם שהיא נפתחה... כשהגענו, מצאנו את הכרמלית די בקלות, (אחרי שהלכנו קצת, שאלנו את עצמנו איפה זה, הסתכלנו אחורה וזה היה שם...O.O). אחרי נסיעה של 8 דקות הגענו לגן האם. הלכנו לתערוכה של קריקטורות בסנימטק של חיפה. ואז היינו רעבים. אחרי הרבה חיפושים, מצאנו שוארמה חביבה וכשרה, עם כלב שהתאהב ביניב ונהנה לשגע אותו. בכולופן, אחרי שסיימנו לאכול, נכנסנו לגן האם עצמו. מיד בכניסה, מישהי שאלה אותי בהתלהבות אם אני רוצה מילקי. עניתי לה בהתלהבות "כן!!" ואז היא הביאה לי מילקי ענקי עם כפית. לא ידעתי מה לעשות איתו. בסוף הבאתי אותו לאיזה אישה אחת שהיתה שם, והתפלאה מזה שמחלקים מילקי סתם ככה. הסתובבנו שם קצת, היה אמור להיות שם איזה ארוע לסוכות יותר מאוחר, אז סתם נהננו לנו מהאוירה, מהדוכנים שהיו שם, ומהעובדה שעדיין לא היו שם מלא אנשים. אני התגלצ'תי במגלצ'ה אחת ^^. אחר כך הלכנו למיני קניון שכזה (אוך, אני לא זוכרת איך קוראים לו. תזכיר לי...) עם תצפית ממש מהממת על כל האזור, ועל הרבה מהים. צילמנו שם המון. כשהתחיל להיות קר, ירדנו ולקחנו אוטובוס לקניון של חיפה. הלכנו ל Xפארק, והסתכלנו על אנשים מוכשרים שעשו כלמיני פעלולים עם סקייטבורד. היה שם קהל עצום, והיינו צריכים לעמוד על איזה שולחן כדי להצליח לראות משהו. היה ממש כיף. מומלץ לכל מי שזקוק למנת אנדרנלין. לקראת הסוף עזבנו ונכנסנו לקניון. היה שם איש שאכל אש וטען שהוא "לא בלטה" ("לא בלעת!! לא בלעת!!"). וכל מיני זמרים מתחילים מבית ספר לאומנויות הבמה. אכלנו שם ארוחת ערב, (מצאנו סוכה!! היא היתה אמנם בתוך קניון, אבל עדיין. סוכה!!), וראינו שיעור סלסה. אחר כך יצאנו משם והלכנו לתחנת רכבת. לקחנו כרטיס מעבר, עברנו לצד השני, והגענו לים. זה היה החלק הכי רומנטי בטיול שלנו. לדעתי. (לא כולל מה שהיה אחר כך באיזור המרכז).
משם נסענו הביתה. נסענו ברכבת (ושוב החלפנו בת"א), ישר לאוטו שחיכה לנו בחניה.
| |
|