| |
"קחו את החיים בקלות - במילא לא תצאו מהם בחיים" |
| 7/2005
 לראשונה בחיי, ראיתי מדוזה.
בגודל טבעי. וכנראה שגם נעקצתי על ידה.
אז כן, הייתי בים היום. בדרך פגשתי חצי עולם (מישי מהשבט שלי, מורה מהתיכון, מישו מהשבט שלי...) בסוף פגשתי גם את חברה שלי. ואז נסענו לים. אני חייבת לציין שזאת הפעם השניה בחיי שאני נמצאת בעיר הזאת, של הים. הפעם הקודמת היתה לפני שבוע. אני חושבת להתחיל לבקר שם כל יום שלישי. ^^
הידעתם שיש אוטובוס ישיר לאותו חוף? אני לא ידעתי. זה מאגניב. במיוחד כשהוא עובר כל עשר דקות. וכשהוא מלא, הוא מפסיק לעצור בתחנות, כי הרי יהיה עוד אחד בעוד 10 דקות.
הגענו לים, היה קטע מגניב כזה של סוכות גדולות כאלה. השתלטנו על אחת. (וזה רק ההתחלה של ההשתלטות על העולם).
המציל הגביל את השטח שהיה אפשר להיכנס לים, עם דגלים אדומים כאלה שהיו מסביב. בנוסף, על סוכת המציל עצמה התנופפו להם בגאון שני דגלים שחורים.
כנראה שהים בטוח.
נכנסנו לאיזור שהיה מוגבל :( . מיותר לציין שהוא היה מפוצץ... והיו גלים די גדולים, כאלה שהעיפו אותנו על האנשים שהיו לפנינו... איזה כיף ^_^
בשלב מסויים שאלנו את עצמנו, איך זה שיש גלים כל כך גבוהים? ואז גילינו שאין שובר גלים. מידע מעניין וחיוני ביותר. אבל זה לא מה שימנע מאיתנו לעוף על אנשים אחרים עם הגלים. ^^
כל כמה דקות, ראינו את המציל נכנס לים ויוצא עם שקית לבנה שקופה גדולה. זה היה מוזר, מה למציל ולשקיות שקופות גדולות?????
נו טוב.
אחרי כמה זמן, היינו רעבות. אז החלטנו ללכת לאכול. ואז בדיוק הרגשתי צריבה חזקה ברגל. התעלמתי ממנה בהתחלה. נעמדנו והתחלנו לצאת מהים, בדיוק כשהמציל עבר לידנו עם מדוזה לבנה כזאת ביד. בטבעיות, כאילו שכל יום הוא מטייל עם מדוזות לכיוון החוף. (מי יודע, אולי זה נכון).
מדוזה בכלל לא דומה לשקית. היא הרבה פחות שקופה. היא לבנה וחלקה נורא, ובקצוות יש לה סלסולים כאלה, כמו תחרה. אבל איכסית קצת. המציל השאיר אותה על החוף להשתזף בשמש. חבל. לא נראה לי שהמדוזה הזאת תצא לטיולים עם המציל יותר.
בכולופן, לי די צרב ברגל... וזה גם נהיה אדום... ונפוח קצת... ודי נבהלתי מכל העניין... חברה שלי אמרה לי לשים על זה חול... לא הקשבתי לה... ^^
מישו יודע מה עושים כשמדוזה עוקצת אותך?
אני אכלתי תירס. ועוד תירס. ושזיף. וזה כנראה עזר, כי לא צרב לי יותר ברגל...
אחרי אוכל וניסיון כושל להישתזף, חזרנו לים. שמנו לב שהשטח שהיה מותר להיות בו צומצם. והוא היה בתהליכים של עוד יותר צמצום. עד שהוא נעלם. והמצילים הלכו הביתה. הגענו למסקנה שאם המצילים הולכים, גם אנחנו הולכים. אז הלכנו.
התארגנו קודם.
ואז ברוב מגניבותנו עלינו על אחד מהאוטובוסים האלה. גילינו שבחזור הם עוברים כל חצי דקה.
היה לנו מגניב, והיה לנו כיף. ^_^
ועכשיו העקיצה חזרה לצרוב... :(
אולי אני שוב אוכל איזה תירס..
מסקנות:
-להשיג גלגל ים ענק שכזה, שגם אנשים שמנים כמוני יכולים לשבת עליו, וזה מגניב.
-לקום בבוקר ולהחליט מה עושים היום זה שולט!! בשביל מה לתכנן מראש?
(האמת שכבר מאתמול היתה לי ההרגשה הזאת שהיום אני אהיה בים, אבל רק היום בצהריים עשיתי משהו כדי שזה באמת יקרה. התקשרתי לחברה שלי.)
-לברר מה באמת עושים עם עקיצה של מדוזה לפני שנעקצים.
זהו. ^^
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
ג'יין...