הגשם מטפטף על החלון, את פוקחת עיניים ומסתכלת מסביבך בחוסר עניין מוחלט, אפילו לשמש קשה להאיר בבוקר כזה והיא מסתתרת מאחורי כמה עננים אפורים. את חושבת לעצמך שכבר מזמן לא ישנת כמו שצריך ומקללת את היקיצה המוקדמת והמעצבנת הזו. ליידך עדיין ישן לו בשלווה הגבר שמאוהב בך בכאילו. את כל כך מקנאה בו שלמרות שקיים בו אי שקט, הוא מצליח לישון עד שעה מאוחרת ולהתפנק לו מתחת לפוך. אתמול בלילה הוא הסתכל עלייך עד שנרדמת, מנסה לדעת על מה או מי את חושבת. את תוהה לעצמך האם הוא מבין שאת אינך חושבת על שום דבר מחשש להידבק במחלת השיגעון עקב עודף מחשבות לפני השינה. את מקווה שהוא מבין שאם היית חושבת עליו, לדוגמא, אז הוא לא היה ממלא מקום ריק במיטה שלך.. הוא אפילו לא היה סתם עוד גבר חד פעמי ללילה אחד. את קמה מהמיטה בחוסר רצון, קופאת מקור, ומתחילה לבצע את רשימת הבוקר שלך; לצחצח שיניים ותוך כדי להתלבש, לסרק את השיער ולשבת בסלון עם הסיגריה. את מנשקת אותו שניה לפני שאת יוצאת מהבית, ורק אלוהים יודע למה את עושה זאת. את בעצמך אינך מבינה למה לך לנשק ברוך מישהו שאינך סומכת שפיו וליבו שווים? או שאולי בגלל שאינך בטוחה בעצמך ואת בסך הכל משליכה את הכל עליו?
כשאת נועלת אחרייך את הדלת את מתעכבת על המחשבות האלה. הקור מכה בך ישר לפנים, כמו המציאות שאומרת לך להתעורר ולדעת כבר מה את רוצה. את אוהבת שהוא מקשיב לך, ואת העובדה שהוא לא מפריע לך בחייך כשאת יוצרת או כשסתם אין לך חשק. את אוהבת כשהוא מחבק אותך, מרגישה את דפיקות הלב שלו כשאת מניחה את ראשך על החזה שלו.. את אוהבת לשמוע אותו שר וממלא את הבית בקול הזה, שיודע גם ללחוש לך בשקט כמה את מדהימה אותו בכל רגע ורגע מחדש. את שונאת שהוא אוכל את עצמו כשטוב לו בחיים, מה שגורם לך להבין שהוא עוד אינו סגור על עצמו ויכול להיות שגם את כמוהו בסך הכל ממלאת את המקום בלב שלו. זו הסיבה שאינך לוקחת את הדברים שיוצאים לו מהפה ברצינות.. איך הוא יכול לא להבין אותך?
האוטובוס מגיע ואת ממשיכה עם התהיות של להיות או לא להיות.. אולי כשתגיעי ליעדך תביני?
אני לא חושבת. תמשיכי לקוות.
אפריל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
אַפְּרִיל