כראוי לכל דבר שנגמר, חולף, פרק זמן עיקרי, משמעותי, שמסמל משהו- אני אכתוב פוסט סיכום מיוחד.
ומה הכי טוב? שזה נופל על הפוסט ה-100....:)
נתחיל מזה שנרגעתי קצת מהציונים....אני אעשה מועדי חורף והציונים ישתפרו אני מקווה...
אז סיכום החופש שלי יתחיל באיך הרגשתי....החופש היה מאודדדדדדדדד סוער רגשית בשבילי. מעשים שראיתי כבגידה, כהתרחקות- וזה כאב לי. חלק מהכעס עבר, עם אנשים מסויימים הסדרתי את העניין, נתתי יותר לגיטימציה.
כמו כן היה יום הציונים שעד עכשיו מכאיב לי ואני רוצה לבכות.
תחילתו של החופש היה עמוס מבחינה לימודית. כימיה אורגנית, מעבדות, היסטוריה, מתמטיקה....ואח"כ, כשהתפנה לי זמן להיות קצת בחופש גיליתי כי הדבר קשה לי מאוד. כי אני לא סובלת את הבטלה והשעמום בא מהר. בנוסף ללימודים של כימיה אורגנית גם עבדתי והרגשתי טוב עם האינטנסיביות.
מה התכוונתי לעשות החופש ועמדתי במטרה:
- עברתי את המבחן בכימיה אורגנית (81)
- קיבלתי ציונים גבוהים במעבדות ועמדתי בגבורה בעומס ובלחץ הזמן
- הייתי באילת
- הייתי בת"א 3 ימים
- נכנסתי למשטר ומשמעת כושר
- עזרתי יותר בבית
- התקרבתי לכמה אנשים
- למדתי לא לקחת כל מה שאמא שלי אומרת ברצינות ולבכות בגלל זה
מה התכוונתי לעשות החופש ולא הצלחתי:
- לשפר באופן ניכר את האנגלית ולסיים את הארי פוטר 6
- לחזור על פיזיקה
- לחזור (ללמוד מהתחלה למעשה) איזון סטוכיומטרי עם מטענים
- לקבל 100 במתמטיקה (הסופי שלי נכון לעכשיו עד המועד חורף 95)
- להפסיק להילחץ מכל דבר אפשרי
- לרדת במשקל (הורדתי קילו מסכן שחזר בימי השחיתות בת"א)
- לנסוע לבקר את איתמר ולאכול בורקס פטריות
- ללמוד למועד ב' כימיה אורגנית
- להוציא כמה אנשים לא נחמדים מהראש (ולהפסיק להאשים את עצמי במצב!)
- להיות מאושרת (למעט כמה שעות)
וכמובן, אי אפשר בלי מטרות לשנה הבאה וקצת קיטש בשביל הריגוש....
מטרות לשנה הבאה:
- ממוצע גבוה יותר מ-95 בתעודה
- לא להילחץ ולרעוד במבחנים
- לעבור טסט מקסימום עד ה-19 באפריל
- לעבור תיאוריה ראשונה
- לרוץ 2000 במקסימום שמונה דקות
- להשקיע בטניס ולקחת לפחות מקום חמישי בטורניר
- להשקיע בטכניון
- ללמוד לשון ברצינות
- להיות מאושרת
- לא להיות פסימית ודכאונית
- לא להיות אובססיבית
- להוציא מהראש אנשים שלא צריכים להיות שם
- לבלות יותר
- להשתפר באנגלית
- לא לבכות כ"כ הרבה
זהו נראה לי...אני אהיה מסופקת גם אם אצליח לשנות שני שליש מהדברים ולא את כולם...
ו...זהו....כיתה יא'....מה יש להגיד?
השנה אני ארגיש בוגרת רשמית...צו ראשון, שיעורי נהיגה, שנה אחרונה בבצפר לחברה הכי טובה ולשכבה מעלי, ויש בזה משהו מפחיד.
אני עדיין רואה את עצמי בתור ילדה קטנה. תמיד אנשים בני 17 נראו לי כ"כ גדולים. וזו השנה האחרונה שלי ללמוד מה-1 לספטמבר עד ה-20 ליוני. לא כמו ביב' שאחרי פסח כל אחד נבחן רק על המגמות שלו ומקצועות הבחירה.
אני מרגישה שאני צריכה להפסיק עם השטויות שלי, כי אני מתבגרת. כי אני לא רוצה להיות מבוגרת כזאת. בכיינית, לחוצה.
שאוטוטו מתחילים החיים האמיתיים.
אני כבר ילדה גדולה ויש לי תעודת זהות. שאני אמורה להשתלט על עצמי יותר בשביל העתיד שלי.
העתיד שלי כבר פה.
שזה הזמן להיפטר מהלחץ, שצריך לעבור מבדקים לקורס טייס, שצריך לעבור עוד בגרויות, שצריך לעבור מבחן תיאוריה וטסט.
זה הזמן להבין שהמספרים לא באמת משנים. שעדיף לחיות טוב, בלי לחץ. שטוב לב יותר חשובה מבגרות במתמטיקה כי האושר טמון לא במקצוע, אלא באהבה, בחברה, במעשי היום יום.
אני אתחיל את הלימודים בכיתה יא' ברגל ימין. אשכח טינות ישנות ואקבל בברכה את עצמי. הלוואי שאצליח....
שנת לימודים טובה לכולם...
והלוואי שתגשימו את כל שאיפותיכם ומטרותיכם...
תסלחו לעצמכם, ותהיו טובים...:)
שירה (שסיימה כרגע לכתוב את הפוסט ה-100)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
