http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583heCopyright 2026 November Rain. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583http://f.nanafiles.co.il/upload/22005/IsraBlog/91583/misc/1466419.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2988380<div align="right" dir="rtl">המיטה סתורה ואני מסרבת לצחצח את שיניי. חוסר רצון, הוצאת התסכולים, "מגיע לך טוב יותר, למה את לא ממשיכה הלאה?" אבל כבר המשכתי. חודש שלם. היה ניכר שגם הוא. עד אותו יום ראשון מקולל. כל הימים המקוללים נופלים על יום ראשון. אני לא יודעת למה, מה יש בי שגורם לו לאיבוד שליטה כ"כ רציני. "אם אני אבקש את תמשיכי הלאה?" כי זה לא טוב לאף אחד מאיתנו. הוא הודה שהיחס מוטעה, שהדרך שהם פירשו את זה היא לא נכונה. שאולי אני צודקת והוא אשם. אמרתי שאשתדל. "אז זה מוסכם?" אני אשתדל "זה לא מה שציפיתי לשמוע" נו ראבק! כן! "לא, ציפיתי ל"כן" החלטי יותר. אם אני חשוב לך ואיכפת לך ממני תעשי את זה בשבילי. אם את אוהבת אותי." כן. הוא הדבר הכי חשוב לי בעולם. איכפת לי ממנו. אבל להשבע אני לא יכולה. אז מה אם אין לך שליטה על זה- גם לי אין שליטה על זה ברוב הפעמים. "מאוחר, אני חושב שאני צריך ללכת" לא. "כן, איפה הבגדים שלי?" בזמן שהוא מדבר, אני מלבישה את פלג גופו התחתון. אני שומעת דברים כואבים שפוגעים בי כמו חיצים. לא ידעתי שהמצב גרוע עד כדי כך, שהתדמית כ"כ מגעילה. אני גם שומע</div>Sat, 10 Dec 2005 04:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2988380http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2988380http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2978924<div align="right" dir="rtl">לקח לי כמה ימים להחליט איך לסיים את זה. אני סוגרת את הבלוג ולא חוזרת לכתוב בו. הבלוג לא יימחק (אלא לאחר שלושה חודשים ללא שימוש) תודה לכולם אוהבת שירה </div>Thu, 08 Dec 2005 16:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2978924http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2978924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2953889<div align="right" dir="rtl">זה היה שבוע מלא חוויות. חלקן כואבות אבל זה היה גם שבוע מלא בתובנות חשובות. קודם כל, אפתח במכתב למישהי שאני חבה לה הרבה מאוד. וסביר שלא תקרא אותו לעולם. מפקדת יקרה קשה להאמין שאת מבוגרת ממני בפחות משנתיים לא רק מעצם תפקידך, סמכותך והאופן בו פיקדת עלי אלא גם החוכמה הרבה שלך שאינה מתבטאת רקבתואר שלך בכימיה ובציונים שלך בכימיה ופיזיקה. עונג גדול היה לי לדבר איתך אז את אותה שיחה בלילה, כשלפני כל מילה שיצאה לי מהפה הייתי צריכה לומר "הקשב המפקדת" ואפילו לא ידעתי את שמך אף כי ידעתי אותו מהרגע הראשון שראיתי אותך. הטפת לי, ביקרת אותי, ירית בי חיצים כואבים אבל צדקת. אנשים שמכירים אותי חיים שלמים אמרו לי מה שאמרו אחרי ארבעה ימי היכרות בלבד. בכיתי, סיפרתי לך על הבית ועל האהבה שלי לכימיה וכשהתחלנו לדבר וסיפרת לי אודות לימודי הכימיה שלך והמעבדה שיש לך בבית שקיבלת ליומולדת 18, הרגשתי הכי מחוברת אליך בעולם. המשפט "כימיה זורמת לי בעורקים" שבה אותי כמו גם העונג שעבר בך שהזכרתי את הקורס בכימיה אורגנית שלמדתי. פשוט הבנת אותי. אמרת שנדבר על זה אח"כ, ולא דיברנו. ואני מרגישה קצת החמצה בנוגע לזה</div>Sat, 03 Dec 2005 23:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2953889http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2953889http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2903592<div align="right" dir="rtl">חושך, חלל. ואני נופלת......מאבדת ממסתי וקלה יותר לאט לאט.... אני לא מוצאת את המסגרת או את הקירות להיתקע בהם, רק ארשת אדישות סביבי. ואני ממשיכה ליפול, וכלום כבר לא חשוב. ואני מחפשת את הטוב גם פה, ואני אדון לעצמי. ואני יוצאת ומסתובבת במקום לשבת בצייתנות. ואני מוותרת, מזניחה, לא עומדת בחובותי. רק רצה על מסילה לשום מקום, אליך. אין לדרך סוף או מטרה. החיים נועדו בשביל להנות בהם- כך אתה מאמין. אז למה אני פוחדת? למה אני לא מצליחה לצחוק כל היום כמוך? אז אני עסוקה בהרס עצמי עכשיו. ויתרתי לעצמי בשעת כעס, לא הלכתי לשיעור- הלכתי לעשן סיגריה. והבטחתי לעצמי שאני לא אעשה את זה שוב. "אבל הכיף, הטוב" הזכרתי לעצמי. ונכון שאתה לא מוצא את הכיף שלך בלעשן סיגריה, אבל יש משהו בספונטניות שלךשאומר "טוב, רק טוב מתי ואיך שבא". ואני מסרבת להבין שאני שונה מדי. שאני לא מסוגלת לעשות ככל העולה על רוחי מחוץ למסגרת ולהצליח בתוכה. שאני פחדנית מדי, שאני הססנית מדי. היה רק דבר אחד שהייתי בטוחה שאני רוצה לאחרונה והוא שיא הספונטניות. אולי כי אני רוצה להרגיש אותך בצורה אבסולוטית...הכי קרוב שיכול להיו</div>Fri, 25 Nov 2005 16:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2903592http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2903592http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2879118<div align="right" dir="rtl">אתמול היה אצלי ידיד טוב...הרבה זמן לא ראיתי אותו. החבוב מתגייס בעוד שבוע בדיוק והוא מאוד יחסר לי. חיטטתי לו בפלאפון (במודע כמובן), ומצאתי הודעות מתוקות להפליא מהחברה שלו....לא יכולתי שלא להתרשם מהאהבה הענקית שהיא מרגישה אליו...... ופתאום זה כ"כ חסר לי. כ"כ רציתי שוב לשלוח לאהוב מסרים מלאים בנשיקות או בתשוקה, כ"כ רציתי להיות נאהבת שוב. כי אני מאוהבת, אבל נגזר עלי באהבה הזאת לכאוב. טוב, קורה. כבר שבוע. הגשם של נובמבר מתופף על החלון, ואנחנו רחוקים ולא כי רציתי. רצתי בשיאו של המטר, משתחררת מהכאבים, בוכה הכל החוצה. יחד עם השמיים. את האכזבות, הכאבים, את הקשר הזה. שצריך להגמר. אתה גיבור. באמת. רק לומר לך עוד פעם את אותן שלוש מילים קסומות שוודאי לא מרגשות אותך במאום. אני אוהבת אותך. אל תשכח לחשוב עלי מחר.</div>Sun, 20 Nov 2005 22:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2879118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2879118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2866437<div align="right" dir="rtl">אם רק יכולתי להגיד לך כמה אני מתגעגעת. איך שברת אותי. אבל ממילא לא ייצא מזה כלום. אף פעם. כואב לי .</div>Fri, 18 Nov 2005 20:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2866437http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2866437http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2858184<div align="right" dir="rtl"> דגים שנולדו בתשעה עשר במרץ עוברים כרגע שינוי פנימי עמוק ונמצאים בתהליך פסיכולוגי רב עוצמה של לידה מחדש במבנה החיים, התהליך עשוי להתקשר דווקא בהקשר לענייני עבודה. דגים שנולדו בעשרים ושישי בפברואר עוברים כרגע את תחושת הנתק של כוכב אוראנוס וזקוקים מאוד למרווח נשימה, לעצמאות ולמשהו חדש – חדשנות ועתידנות יהיו מילות המפתח שלהם לתקופה הקרובה.</div>Thu, 17 Nov 2005 16:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2858184http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2858184http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2842582<div align="right" dir="rtl">יצחק רבין. איש שלא הספקתי כמעט להכיר. הייתי בת שש כשנרצח, לא הבנתי את מלוא המשמעות. אני זוכרת שקמתי באותו בוקר ואמא בכתה. הדבר שהכי מפחיד אותי בעולם זה שאמא שלי בוכה. היא סיפרה לי שהוא נרצח, וישר השם "יגאל עמיר" נצרב בתור זיכרון רע ומכאיב. מהטלויזיה זוכרת אני תמונה בודדת מאותו בוקר, הרבה נרות והיו שם גם פרחים. נסעתי לבצפר ואלינור ישבה לידי בהסעה והיא לא הבינה למה אני מנסה לבכות בכוח, היא לא ידעה שהוא נרצח. ואני ניסיתי לחקות את דרכם של המבוגרים ולבכות. כי כולם בוכים. היום עשר שנים אחרי וכמעט זלזלתי בקיום יום הזיכרון לזכרו. הטקס היה נוראי, לא קשור לשום דבר, בלי שמץ של מקצועיות בניגוד לשנה שעברה... ואז קרה הדבר שגרם לי לשנות את כל מה שחשבתי עד לאותו רגע, וקיבלתי החלטה להיות מעורבת ולהשפיע. הדבר היה שירת התקווה. היו ארבעה נגני כלי נשיפה ועוד אחד על הפסנתר ללא זמר שישיר, ורק הקהל שר. ארבע מאות איש, ואפשר לשמוע בבירור מוחלט את המילים...........ואיזו עוצמה............וכמה אנחנו חייבים להישאר ביחד. ולא לתת לכלום לשבור אותנו. לוותר ולהתפשר, אבל לשמור על העם שלנו. אז במשך שש ש</div>Mon, 14 Nov 2005 18:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2842582http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2842582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2829879<div align="right" dir="rtl">דעו שאהבתי ודעו שהיה חורף כשהלכתי רעדתי וחיפשתי ידיים חמות וחברות אמיתית ולא מצאתי ולא יכולתי להתרגל מעולם לבדידות הזאת לשיממון והריקנות שגאתה בי הייתה נוראה מכל כי אהבתי אהבתי את האדם ואת המין האנושי כולו והוא שנא אותי.</div>Sat, 12 Nov 2005 16:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2829879http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2829879http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2810427<div align="right" dir="rtl">אין הרבה זמן לאחרונה, אך יש הרבה עידכונים (כרגיל.....) חושך- תאוותנו המסתה של המציאות הלילה- נחלתנו רווי בשקר או באמיתות? ובשגרת האור אנחנו איננו חלומות באמצעה של היממה האם מתשוקה לגופך, או אולי פשוט כך מחוסר תנומה?</div>Tue, 08 Nov 2005 22:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (November Rain)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=91583&blogcode=2810427http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=91583&blog=2810427