קמתי בבוקר אחרי 17 שעות שינה, בלי שום חלומת אני חייבת לציין,
עישנתי סיגריה, קצת שוקולד,
החלטתי שהיום יהיה יום טוב, הלכתי לשיעור נהיגה, ניקיתי את כל הבית,
ואם לומר את האמת, לא חייכתי אפילו לדקה, אולי ממש קצת מבפנים,
היו לי דמעות בעיניים, אבל כנראה זה בגלל הבצל שחתכתי הרגע,
כן, החלטתי להכין לעצמי גם ארוחת צהרים,
מה שגרם לי ללכת לסופר ובדרך להוריד את הזבל, וכמובן להיזכר שצריך לכבס את הבגדים,
אז על הדרך סידרתי גם את הארון,
כשחזרתי חשבתי שמה שחסר לי היום זה מקלחת ממש ארוכה,
אז החלטתי להחליף גם את המצעים,
ומה אני בעצם רוצה לומר בכל התאור [המשעמם ] של היום שלי,
שאפילו לא חייכתי, אולי קצת קצת מבפנים,
ואולי לרגע הבנתי שזה בסדר, שאני לא חייבת,
ואולי אני מתחילה להבין, שבעוד כמה שבועות, אולי אפילו כמה ימים,
הכל יראה קצת יותר טוב, יותר קל,
ואפילו אם לא, אני אדע שאני כבר בדרך לשם ;)
אז בשביל מי שקורא את זה, וחושב שעדיין לא השתגעתי, אני אתן חיוך קטן, כדי להזכיר לעצמי שהכל בסדר =]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
