http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770heCopyright 2026 Broken_draem. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770http://f.nanafiles.co.il/upload/22006/IsraBlog/90770/misc/5036934.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12947625<div align="right" dir="rtl"> You hold my hand tightly above my head, Move your other hand to my neck slowly while I open my eyes, The way you look at me knowing how much I want you inside me, That second when you lean forward, And I smell your scent mixed with you perfume, Your breath against my neck which ends with a deep silent sigh, I can't move while you are holding me and moving so . . . What happened next is a blur. 9 and a half weeks, my own version. כל כך כיף לרשום את המילים האלה, (וסיגריה (ש)אחרי) אין מקום למחשבה הזאת יותר, אולי גם הפעם היא תעבור לכאן ותישכח כמו כל השאר. אני רוצה להשאיר הכל כאן, אני רוצה להרגיש משהו פשוט, משהו נכון, אולי אפילו אמיתי שוב. משהו ממש ממש נדפק הא? הצמרמורת הזאת שאני מרגישה כמו חשמל מזדיין בעמוד השדרה רק מזכיר לי כמה שאני אוהבת שהכל כל כך לא נכון. כמה אפשר. שוב, ושוב. ושוב. אותה טעות שאני עושה בידיעה מוחלטת שזאת טעות, אני נהנת מכל רגע ושונאת כל רגע מזה. זאת רק המחשבה הראשונה שאיתה אני מתעוררת, ונרדמת. כל השאר קשה מדי. <p style="text-a</div>Wed, 21 Dec 2011 02:07:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12947625http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12947625http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12279756<div align="right" dir="rtl">?</div>Fri, 21 Jan 2011 03:16:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12279756http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12279756http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12262167<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת רק בן אדם אחד בעולם הזה. ורק בן אדם אחד בעולם הזה אוהב אותי. רק לבן אדם אחד אני חסרה באמת, והוא לא יחיה לנצח. רק היא. יש לי רק אותה בעולם. אני לא מבינה למה אני עוזבת. אף פעם לא היה לי כל כך קשה לעזוב. אולי כי הפעם אין לי לאן לחזור. מתי העולם הפך להיות מקום כל כך מגעיל?... </div>Tue, 11 Jan 2011 00:09:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12262167http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12262167http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12214358<div align="right" dir="rtl">אני מבלה הרבה יותר מדי זמן עם עצמי, לשם שינוי. אני חייבת להודות, זה לא רע בכלל. כשאני רוצה לעשן, אני מעשנת, כשאני רוצה לאכול, אוכלת, קוראת, רואה סרט, קוראת את אותו הספר פעמיים, אפילו שלוש - אם אני רק ארצה. זמן יש לי, גם כן לשם שינוי. אני פשוט הולכת, חושבת על הכל, או שאולי בעצם על כלום. אני חולמת בהקיץ. הרבה יותר מדי. </div>Wed, 15 Dec 2010 22:01:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12214358http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12214358http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12212943<div align="right" dir="rtl">זה כל כך חשוב לפעמים לעצור, לנשום, להרגיש את השקט, רק לכמה שניות, להיות מודע לכל חלק בגוף. ולחשוב על הכל ועל כלום באותו הזמן. להעז לבקש משהו, להביע משאלה לא הגיונית, ובאמת לקוות שהיא תתגשם. לרגע להבין שהכל, ממש הכל כבר שלך. ואז פשוט להמשיך ללכת, לא ממוקד, עדייןחולם בהקיץ, ולאט לאט להיפרד מכל מה שאיי פעם רצית. בינתיים. </div>Tue, 14 Dec 2010 23:05:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12212943http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12212943http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12158243<div align="right" dir="rtl">כנראה שבסופו של דבר אנשים הולכים אחרי האינטרסים שלהם ונהיים אותם אנשים שהם נועדו תמיד להיות, ועם זה, אי אפשר להילחם. כבר מזמן למדתי לקבל כל דבר בפרופורציה הנכונה, אולי בגלל זה אני לא מתפרקת. אני פשוט לא רוצה להאמין שהעולם כזה. אם העולם בנוי ככה, אם כל האנשים כאלה, מה הטעם?... קשה להחליט אם צריך להפסיק להאמין. אני נאחזת בכל קצה חוט של תקווה. של חלום. אבל איך שהזמן עובר מהר, אנחנו בוחרים שבילים שונים, המציאות משיגה אותי מהר מדי. אני עדיין לא מוכנה להקפיא את מה שנשאר מהלב שלי. כשאני חושבת על זה, אמא שלי נלקחה וקיבלתי חברים שהיו הכל. אולי עכשיו אני מספיק חזקה להיות בלעדייהם גם. זה הזמן שלי להבין שאני באמת לבד?... אולי זה המבחן הכי גדול שלי. למה אי אפשר לחזור לגיל 16?... התמימות זאת המתנה הכי גדולה של הטבע. הייתי רוצה להרגיש אותה שוב. מוזר שאנחנו זוכרים את הרגע שהתמימות נעלמה, ובאותו רגע אנחנו רואים משהו שהוא מעבר להבנה. אנחנו מסרבים להאמין שזאת המציאות. שקיים כזה כאב. מי שמצליח לשמור על הראש בעננים ורק רגל אחת על הקרקע, הוא אדם מאושר באמת. אין כאן מה לראות. אני מעד</div>Mon, 15 Nov 2010 01:30:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12158243http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12158243http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12129597<div align="right" dir="rtl">אנלא רוצה להיות פההההההההההההההה לעוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף מהחור הזה כבררררררררררר</div>Sat, 30 Oct 2010 01:11:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12129597http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12129597http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12123307<div align="right" dir="rtl">זה מדהים כמה מחשבות יכולות לעבור בראש שלי בשניה. צריך להוציא קיטור. התעייפתי כבר מהכל, אני רוצה להיות בלתי נראת לכמה ימים. אין לי כוח לחלום, אין לי כוח לרצות. למה אני לא יכולה להיות רגילה ולא לחשוב על כלום לפעמים? למה אני חולמת כלכ ך בגדול? למה אני חיייבבבתתת לרצות מה שבלתי אפשרי!?!??!?! כלכ ך נמאס לי לשמוע אנשים, פשוט לשים את כל העולם על MUTE ! רעיון טוב הא?... למה לעזלל אני חייבת לומר כל מה שאני חושבת? זה מתחיל הלרגיש כאילו אני לא יכולה לשמור שום דבר לעצמי. למה כל כך אכפת לי מהכל. ל-מ-ה?! הייתי רוצה עכשיו לכבות את הפלא, לארוז תיק, לנסוע לנתב"ג, לקנות כרטיס ליעד הראשון שיוצאת אליו טיסה באותו הרגע ופשוט להיעלם. זה נראה לי כמו חלום. ובזמן שאני כותבת, אני באמת חושבת על זה.. רק חבל שאין מספיק כסף נשבל לי לשמוע כבר את כל הרעש הזה !!! דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני משתגעת. באמת. אני לא יכולהללללהללהלהלהלהלהלהלהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה </div>Tue, 26 Oct 2010 15:33:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12123307http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12123307http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12105804<div align="right" dir="rtl">יש לי כל כך הרבה חלומות. כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה להיות. אני מבינה שאני בנקודה הזאת שממנה הכל מתחיל. אני מפחדת. אני מתחילה להבין שאני לא כמו כולם. הייתי רוצה לומר שהייתי רוצה להיות. אף אחד כבר לא יודע מי אני. אולי אף אחד גם לא ידע. מי אני?... </div>Sun, 17 Oct 2010 04:05:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12105804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12105804http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12098202<div align="right" dir="rtl">הצליל שבין התווים, הפשטות של אותם צלילים. אני יכולה לדמיין את הפסנתרן מנגן את אותם התווים שהרגע סיים לכתוב על דף ישן. הוא יודע שכל צליל נוסף מיותר, ומילים למנגינה הזאת כבר לא צריך, הוא כבר אמר כל כך הרבה, קשה להבין אם הוא מבקש סליחה או אולי מצפה לה, הוא גם לא כל כך יודע למה הוא החליט שזה הזמן לכתוב אותה, הוא אוהב, כבר לא מאוהב, והוא מסרב להבין שהמנגינה שהוא כתב תגמר, הואמסרב להבין שהמנגינה נגמרה כבר מזמן. יש משהו כל כך יפה בנגינה של פסנתר, הפשטות של הצלילים, השניות שבהן יש שקט, המנגינה מושלמת, מילים יכולות רק להפחית מהשלמות הזאת. כמו בכל דבר אחר. הפסנתרן, הוא מרגיש הכל אחרת, מרגיש הכל בלי מילים, הוא מבין את הדבר הכי חשוב, אפשר לחשוב לרגע שהוא הבין סוד כלשהו, אפשר להכיר אותו מהמנגינה, ולדעת מיהו בלי לשמוע מילה. אולי זאת הכוונה, כשאומרים שאי אפשר להכיר מישהו באמת, אולי אנחנו פשוטלא מתייחסים לדבר הנכון, אנחנו מקשיבים למילים ושוחכים את המנגינה. Carter Burwell - Bella's Lullaby </div>Wed, 13 Oct 2010 01:36:00 +0200g_sveta@hotmail.com (Broken_draem)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90770&blogcode=12098202http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90770&blog=12098202