כנראה הייתי צריכה להיזכר ברגשות האלה. אולי זה רק כי כמאט שכחתי.

ואם זה זה. אולי אני צריכה להילחם.

כנראה זה קרה רק כדי שאני לא אשכח איך הלב יכול לעצור בגלל מבט.

להתרגש שוב. רק ש.. בלי שום המשכיות.

ואולי אני צריכה להבין. שהרגשות האלה יכולים להרוג אותי. זה מוציא אותי מדעתי.

ועוד לא קרה כלום. לא עשיתי שום טעויות. רק במחשבות. שם עשיתי כבר הכל.

שבוע. עוד שבוע הכל יהיה מאחורי. ואני אשאר עם הזכרון.

אני אשר עם התמימות. שהוא הזכיר לי שקיימת.

אבל כרגיל. הכל בראש שלי.

אני חולמת. שוב לא על מה שצריך.

שוב, הכל נראה כמו טעות. ושוב, זה בדיוק מה שאני רוצה.

If it makes you happy
It can't be that bad
If it makes you happy
Then why the hell are you so sad