לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אנקדוטות בלשניות על עברית ישראלית

איך נשמעת השפה סביבנו? מקרים מעניינים בבלשנות ישראלית: המתח שבין "השפה התקינה" לבין התפתחותה הטבעית, תהליכים שמתרחשים בישראלית הדבורה בימים אלה. Modern Israeli Hebrew Linguistics: Interesting cases and current processes, standard vs.colloquial and more.

כינוי:  אילן, בלשן

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הבוקר קמתי מה זה קוועץ'


מסתבר שבאנגלית יש משמעות אחרת לקוועץ' (קוועטש בכתיב יידי, קווץ', קבץ', ווטאבר) מאשר זו המקובלת בעברית שלנו. זה שם-תואר לבנאדם שכל הזמן לא מרוצה/לא מסופק ומתלונן הרבה, ומזה נגזר גם הפועל to kvetch. המילה כבר נכנסה למילונים הרשמיים, כמו מרים-וובסטר.
מעניין שלשתי השפות הגיעה המילה מיידיש, וקיבלה משמעויות שונות. אין ספק שהן קרובות, כלומר תחושה שלילית כלשהי של אדם, אבל שונות.
ביידיש וגרמנית המשמעות המילולית של קוועטשן היא "ללחוץ, לסחוט, לצבוט", וביידיש היא כנראה (יש דובר יידיש באולם?) הושאלה למשמעות המטאפורית של "להתלונן הרבה", כמו לסחוט עד תומו את לימון התלונות (ואיתו את סבלנות המאזין). נראה שלאנגלית המילה המשמעות עברה מ"להתלונן הרבה" ל"להיות מישהו שמתלונן הרבה", כלומר התאפיינה מפועל ביטוי לפועל שמתאר את תכונת הביטוי הזה.
לעומתה, בעברית ישראלית משמעותה של "קוועטש" היא "להרגיש מעוך, במצב שמצדיק תלונה". סביר להניח שזו משמעות מטאפורית אחרת של "סחוט, מעוך" המילולית בגרמנית וביידיש, כך שנוצרה משמעות-סלנג אחרת מזו באנגלית.


ופרויקט מעניין שעלה לרשת: המרכז לתקשוב העברית בטכניון העלה כלי שמנתח מורפולוגית וסטטיסטית כל טקסט עברי שתיתנו לו, בחינם. אני מנסה לברר מי עומד מאחוריו ואם זה מסחרי.
נכתב על ידי אילן, בלשן , 21/1/2007 14:38   בקטגוריות סמנטיקה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תגית ב-19/11/2008 23:52
 



לאסקימואים מילים לשלג וקרח, לבדואים מילים לגמל, ליפנים מילות נימוס ותרבות, ולנו?


ולנו, לנו יש המון מילים שמתארות עקיפה של המערכת:

[ניסיתי לחלק אותן לשדות סמנטיים]

 

א. עקיפות וקומבינות:

1. תחמן

2. עקף אותו, עקף סמכות

3. "סידר"

4. פרוטקציה, פרוטקציונר

5. ויטמין פי

6. קומבינה, קומבינטור, לקמבן

7. תפר לו משרה

8. ג'וב, בעיקר ברבים: ג'ובים

 

ב. תרגילים ושקרים:

1. עשה לו שטיקים

2. עשה לו "תרגיל"

3. עשה קונצים

4. דפק אותו, דפק את המערכת

5. עבד עליו

6. מתח אותו

7. מכר לו לוקשים, האכיל אותו לוקשים

8. משך אותו באף

9. סיפר לו סיפורים

10. הוליך אותו שולל

11. הטעה

12. הונה

13. רימה

14. עבד עליו בעיניים

15. הערים עליו

16. גנב את דעתו

17. איחז את עיניו

18. שיטה

19. שיקר

20. זייף

21. סבב אותו בכחש

22. כיזב

23. הפיח כזבים

24. בילף, בלוף, בִלְפֵף(?)

25. פברק, פברוק

26. בדה מלבו, בידָה (נדיר)

27. שלף מהשרוול, הוציא מהשרוול

28. כיחש

29. לא דובר אמת

30. חוסר תום לב

31. המציא המצאות

 

ג. עיסקאות ומזימות:

1. התחכם

2. הנדס

3. עיסקה, להתעסק ב-/עם -

4. דיל

5. זמם

6. רקם מזימה

7. הלבין (כספים/סחורות)

8. ידו היתה במעל

9. שלח ידו בכסף

10. מקורב, קרוב לצלחת

11. תחבל (תחבולה)

12. (מכרז) מכור

13. (תרגיל) עוקץ

 

ד. אגרסיות:

1. זימבר

2. זיין אותו

3. הביא לו בהפוכה

4. הראה לו מאיפה משתין הדג

5. שטינקר, לשטנקר

6. חיבל במשהו

7. דפק אותו, דפק משהו

8. עשה לו בית ספר

9. הכניס לו חוקן (בן-אמוץ)

10. הכניס לו את כל ה(זין, אלמנט)

 

ה. מריחות:

1. סיבן אותו

2. מרח אותו

3. חיפף, חפיף

4. חלטורה, חילטר

5. גיג

6. החליק משהו (את זה)

7. העביר משהו (את זה)

8. השתיק משהו (את הפרשה)

9. "שיפץ" (קורות חיים, תפקיד)

10. זרה חול בעיניו

11. סיפר סיפורים

12. שימן אותו

 

ו. הגזמות:

1. גוזמה, הגזמה, גוזמאי

2. עשה מעכבר פיל

3. צל הרים כהרים

4. ההר הוליד עכבר

5. ניפח

6. הוציא מכל פרופורציה

 

[ [ עד כה: 80 מילים ] ]

 

מה עוד?

 

*** ראו כאן רשימה של מילים באסקימואית לשלג וקרח

נכתב על ידי אילן, בלשן , 17/4/2005 14:34   בקטגוריות סמנטיקה  
47 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אילן ב-17/5/2005 14:58
 



לגעת בעושר הלשוני


הנה ראיה לצורך של הדוברים בעושר לשוני, שעומדת כנגד כל הטוענים שהישראלית "רזה":

משיכת יתר

אוברדרפט

אובר

מינוס

יתרת חובה

חובה ("נמצאים בחובה")

 

6 מילים לתיאור אותו הדבר. למה? רק סיבה אחת: עושר לשוני.

הן מילים נרדפות, ובניגוד למה שמקובל לחשוב, מילים נרדפות אינן זהות: הן דומות מאוד סמנטית, אך שונות בקונוטציות שלהן. ההנחה הבלשנית של סמנטיקאים היא שהשפה יעילה, ומכאן שאין מילים זהות לחלוטין. כך שאם שתי מילים היו זהות לחלוטין - לא היו קיימות שתיהן. על כן, כשרואים מילים נרדפות, יש לפשפש בסמנטיקה (המשמעות) והפרגמטיקה (אופן ומטרת השימוש) של המילים ולראות במה הן נבדלות.

 

אז מה ההבדלים בין 6 המילים הנ"ל? נחפש הבדלים בקונוטציות שלהן, באמצעות אטימולוגיה:

משיכת יתר: מילה בעברית תקינה, ולכן נתפשת כ"פלצנית" ונמנעים משימוש בה בישראלית.

יתרת חובה: המונח הבנקאי המקצועי, ולכן מרוחק מהעם. ההפך: יתרת זכות.

חובה: קיצור של המונח הבנקאי. ההפך: זכות ("נמצא בזכות"). נתפש כמילה העברית ל"מינוס", ושוב לכן "פלצני".

אוברדרפט: המילה האנגלית, ולכן בישראלית נמשכים אליה, כי אנגלית היא שפת ההשפעה התרבותית.

אובר: המילה האנגלית המקוצרת, קוצרה עפ"י חוקי הקיצור הישראליים ולכן ישראלית טהורה.

מינוס: זו מילה אנגלית, גם היא ישראלית טהורה (באנגלית לא אומרים "My account is in minus"). ההפך: פלוס.

נכתב על ידי אילן, בלשן , 27/3/2005 13:04   בקטגוריות סמנטיקה  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צב 1 ב-13/1/2006 15:04
 



48,425
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , פילוסופיית חיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילן, בלשן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילן, בלשן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)