אנקדוטות בלשניות על עברית ישראלית

הפעם זה גם סיפור חמוד וגם עניין בלשני, אז אני מפרסם אותו במקביל גם בבלוג האישי שלי.

משפחת שפות אחות של השפות השמיות היא בֶּרְבֶּר. השפות הבֶרבֶריות (לינק, המונח הפוליטיקלי קורקט הוא טָמָזִירְט) מדוברות בצפון מערב אפריקה, בעיקר במרוקו ואלג'יר כמדומני. מה שהכי מעניין בעיניי בשפות האלה הוא שיש להם רק 3 תנועות, והם משתמשים בהן מעט, ומסתדרים מצוין עם לדבר בעיקר בעיצורים. יש השערות בלשניות-היסטוריות שהשפות השמיות התפצלו מהשפה הטאמאזירית המקורית (פרוטו-בֶרבֶר), ושזה המקור לכתב העיצורי שלנו, שבו בעברית ובערבית כותבים בעיקר את העיצורים (בכתיב חסר), ורוב התנועות נכתבות מתחת ומעל השורה, כתוספת לא הכרחית. בשפות הטאמאזיריות כותבים את התנועות כשהן קיימות, אבל לרוב לא כותבים אותן כי הן פשוט לא שם.

מה עושים בלי תנועות? משתמשים בעיצורים גרעיניים. עיצור גרעיני זה עיצור שיכול לשמש הברה בפני עצמו. זה קיים גם בשפה שלנו במעט ביטויי שימוש כמו "פסססט!" (pst - בוא הנה, שים לב), "ששש!" (sh - שיהיה פה שקט), "צק צק צק" (ts בשאיבה - לא מנומס, אוי ואבוי). בביטויים האלה אחד הצלילים משמש גרעין, במקום תנועה. למשל ב"פסססט" אפשר לראות שה-ס' נכתבת כמה פעמים, כדי לסמל צליל ארוך. הסיבה שהצליל s ארוך, זה שהוא משמש גרעין ההברה pst. הוא יושב במקום של תנועה, כמו ב"פת" pat או "פות" pot.

זה אולי נשמע לכם כמו תופעה נידחת, אבל למעשה שפת תָאשְלְחִיית (לינק) מהמשפחה הטאמאזירית, שמדברים בדרום מרוקו, נשמעת בדיוק כמו החיקוי הסטריאוטיפי לישראלי מרוקאי. קחו לדוגמה את המשפט הבא, שבטח נאמר תדירות בשוקי מרקש ואגאדיר: "בכמה אתה מוכר את הדבש הזה?", נשמע ככה: "?Mnšk at tzznzt tammnt ann".

לפני כמה ימים הלכתי עם ונוס-הבן ברחוב ומשפט שמישהי שחלפה על פנינו אמרה לחבר שלה שהלך איתה - נחקק באוזניי. החבר שלה אמר לה "אני חושב שלא", והיא ענתה לו: "אני חושבת שכן". אבל תוך כדי הליכה, בדיבור ישראלי חפוז, ספונטני ומקסים, היא אמרה את זה ככה:

נְחְשְבְתְשְכֵּן   

אם לנסות לכתוב את זה בכתיב פונטי פחות או יותר, שמבהיר שיש שם רק תנועה אחת:

ng x sh v t sh k e n

(ng זה הצליל האַפּי-אחורי במילה "בנק", תגידו "ממממ" ובזמן שאתם ממשיכים את הצליל תפתחו את הפה; x זה הצליל ח').

חזרתי אחריה כמה וכמה פעמים בעצמי, ונוס-הבן לא ההבין מה אני ממלמל שם, ופשוט נשביתי בקסם. נראה לי שיש צלילים בעברית ישראלית שיכולים לשמש עיצור גרעיני בעת הצורך. אולי sh, ng ו-v (נ', ש' ו-ב' במקרה הזה)? כדי לדעת איזה עיצורים ברצף המקסים הזה משמשים גרעינים (אני רוצה לשמש פיסטוק חלבי!) צריך לחלק את המבּע הזה להברות. איך הייתם מחלקים אותו?

אולי ככה? ng x . sh v . t sh . k e n (נקודה מפרידה בין הברות). למי שלא בקיא בפונולוגיה, אפשר לדעת את החלוקה להברות במילים רגילות כשאומרים אותן לאט, להדגשה, כמו "מ-ה-מם!".