אנקדוטות בלשניות על עברית ישראלית

לי העורכת אהבה ת'שיר החדש של נושי פז ודן תורן "זה מרגיש נכון" אבל התחלחלה משני ביטויים ישראליים יחסית חדשים:

1.א. עכשיו זה מרגיש נכון

2.א. אני כאן להישאר

לביטויים האלה יש גם צורה רחבה יותר:

1.ב. זה מרגיש לי נכון

2.ב. כאן כדי להישאר

לי טוענת שזה לא עברית. היא צודקת לגמרי, כמובן, זה ישראלית.

לשון התרבות (Superstratum) של ישראלית היא אנגלית, אם אנחנו אוהבים את זה או לא (whether we like it or not ), ולכן אין פלא שנשאיל ביטויים ממנה.

1. נושא סתמי

ישראלית השאילה מאנגלית תופעה תחבירית שנקראת Expletives, שבה נאמרות מילים חסרות משמעות סמנטית ושכל מטרתן היא למלא תפקיד תחבירי. השאילה הזאת אולי הרחיבה את תופעת הנושא הסתמי, שהגיעה לישראלית מעברית ("חם לי", "יורד גשם").

בשאילה הזאת הוכנסה לשימוש המילה "זה" בתור הנושא של המשפט (מתרגמת את הנושא האנגלי "It").

המשמעות סמנטית של "זה":

לנושא הזה אין שום משמעות אנושית, בעלת חיים או פעילות כלשהי בכלל. בדיוק כמו שבאנגלית במשפט "It feels good" אין ל-it משמעות של יצור שמרגיש שחם לו, אלא פשוט שקיימת תחושה טובה, כך בישראלית "זה מרגיש טוב" אין שום משמעות של משהו שמרגיש שטוב לו, אלא פשוט הצהרת תחושה כללית. כאמור, נושא סתמי.

מה ההבדל בעצם בין הנושא הסתמי העברי לנושא הסתמי הישראלי?

שבעברית לא מבטאים את העמדה התחבירית של הנושא הזה (- חם לי, - יורד גשם), ובישראלית כן מבטאים את העמדה הזאת, באמצעות "זה":

עברית:    -    חם   לי

ישראלית: זה מרגיש לי נכון

2. תואר-מטרה

ישראלית השאילה מאנגלית גם את המבנה התחבירי של תואר-מטרה (to Verb), כמו במשפט "here to stay", או "I'm here to announce", לפעמים בתרגום מילה-במילה: here to-stay // כאן להישאר,

ולפעמים בתוספת ייחודית לישראלית, מילת היחס "כדי", שמשמשת לתפיסת המקום הריק של "to" האנגלית (כי בישראלית שתי המילים to stay מתכנסות למילה אחת, "להישאר"): "כאן כדי להישאר".

החלופה של תרגום סמנטי, כלומר שומר-משמעות אבל שובר-תחביר, פחות טובה. איך הייתם אומרים אותו דבר אבל ב"עברית"?

לי מציעה את "אני כאן ובכוונתי להישאר", אבל זה כ"כ הרבה יותר יקר! אלה שני משפטים נפרדים.

אני סומך על דוברי השפה שאם הם בחרו להשתמש בתרגום השאילה, כנראה שזאת האופציה הטובה יותר.