אם ישאלו אתכם מה התאריך היום, סביר להניח שרובכם תגידו העשרים ושמונֶה לאפריל או העשרים ושמיני לאפריל. חלקכם אולי יגידו העשרים ושמונֶה באפריל, ואולי אפילו העשרים ושמונָה באפריל.
אבל האקדמיה ללשון העברית (וכזכור אפשר להירגע, מכיוון שאנחנו מדברים ישראלית ולא עברית, הם לא מתקנים את השפה שלנו, אלא איזה משהו ארכיוני) אומרת שבעברית אומרים עשרים ושמונָה באפריל.
אבל רובנו, לדעתי, נסכים איתה כשישאלו אותנו מהו יום השקר העולמי: אחד באפריל, ולא האחת לאפריל (במבדק מהיר חבר שלי דווקא אמר הראשון לאפריל).
אז מה היה לנו:
1. 28 או ה-28? מיודע או לא?
2. שמונה או שמיני? מספר מונה או סודר?
3. שמונֶה או שמונָה? מספרים בזכר או בנקבה?
4. לאפריל או באפריל? איזו מילת יחס?
לפי מה שאני שומע, כל שילוב הולך.
1. סוגיית היידוע בעברית מסובכת למדי, זה יהיה מעולה אם מישהו יעשה על זה מחקר מקיף. לפי מה שאני רואה היידוע בישראלית הולך ומתרחב לקטגוריות נוספות שלא יודעו בעבר, כמו תאריכים ושמות מותגים. לפי האקדמיה לעברית, תאריך הוא יום ספציפי מאוד, ולכן למעשה היידוע כבר מובנה בו (אינהרנטי). שמות מותגים הם אותו דבר: שמות פרטיים, שהדוברים נוטים ליידע, לדוגמה "הלאנטיס", "הבמבה", "המאזדה", "הסופר-פארם". מעניין שלמרות ש"סופר-פארם" הוא מקרה פרטי של חנות פארם, ושל חנות בכלל, הדוברים מעדיפים ליידע אותו, אולי כי השומע מבין בדיוק על מה מדובר וכאילו ממש משתתף בחוויה של הנוכחות במקום הזה. גם "הבמבה" מוכרת לכולנו.
2. על השאלה הזאת אין לי תשובה, אתם מוזמנים להעלות רעיונות.
3. על מין בזכר או נקבה כתבתי מעט כאן, אבל על פעלים. במספרים זה בערך אותו דבר. בקרוב פוסט בנושא מין המספרים, שבעיקר מצטט מתוך מאמר של נעמה פרידמן ומיכל בירן.
4. מילות היחס ל' ו-ב' מתחלפות בעברית במקומות נוספים, למשל: "שכר המינימום הוא 18.5 שקל לשעה/בשעה", "המכונית נוסעת במהירות של 80 קילומטר בשעה" אבל "התוף במכונת כביסה מסתובב במהירות של 100 סיבובים לדקה".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
