מפגרת בפעולה

כל כך רוצה לעדכן אבל אין לי זמן עכשיו. אני עוברת דירה עוד שבוע.

קצת עצוב.

כל כך הרבה זכרונות יש לי בבית הזה ..

הצבא הזה לקח לי תחיים..אין לי זמן לכלום. יש לי 4 שעות ביום..זהו.

אבל צחוקים שם .ולא נשאר עוד מלא.

עבר עלי המון והפסקתי לרשום..

אני והחבר ביחד..ממש ביחד. הכרתי את המשפחה.. כולם מכירים אותי.. אין בושה.

אפילו יצא לי להיות בחתונה עם האחים של אשתו היה קצת מוזר..

עם כל המשפחות והחברים. כולם יודעים עכשיו,אנחנו כבר לא סוד.

לפעמים קצת קשה ששואלים אותו איפה אשתך..ואז הוא מספר שזהו והם אומרים לידי .. לא חבל? כל כך מהר..

לא משנה הכל מסתדר .. וקצת מלחיץ .

הזנחתי את אנה . אני לא מרגישה טוב בכלל.

לפעמים אני מרגישה אפילו כאילו זה בסדר לדפוק פיצה או אוכל סיני .

דברים שרק חלמתי לעשות ועכשיו אני מתביישת להגיד שעשיתי את זה.

עכשיו שאני עוברת דירה אני אתגעגע לשירותים שלי שהיו לנו זמנים כל כך "טובים" יחד..

כל הזמן אני חושבת על הפסיכית הזאת.. עוברת מול החלון שלה ומקווה לראות אותה..

אני כל כך מתגעגעת למקום זהה למרות שלעולם הוא לא עזר לי ולעולם לא שפכתי שם תלב..

אני מתגעגעת רק לפנים שלה .. אבל אני מאוד כועסת עליה.

איך אני יכולה להתגעגע למישהי שניתקה קשר. ביום אחד בלי פרידה .ולא להתקשר לשאול מה שלומי אחרי שנתיים שאחנו יחד?ואם היא הייתה פסיכולוגית אמיתית היא היתה יודעת שאני צריכה אותה. גם אם אני לא סיפרתי לה.

היא היתה יודעת שרע לי ושאני ילדה דפוקה .היא היתה יודעת שיש לי הרס עצמי שאני באמת לא מצליחה להבין.

שאני אוהבת שרע לי .

בא לי להקיא כבר כל כך הרבה זמן.

למי אני רושמת בכלל? מזה הבלוג הזה?