http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041רק רוצה להיות רזה ..heCopyright 2026 mooo.... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=11248037<div align="right" dir="rtl">אז באמת עוד דברים השתנו.. אני מתחילה את החיים האמיתים.. אחרי צבא ..מוזר!אני גדולה. מכל המקצועות בעולם בחרתי במטבח.. להיות קרובה לאוכל 24 שעות.. ולא סתם מטבח בחרתי את הכי משמין..קונדיטוריה. הלכתי עם הלב למקצוע שאני אוהבת וטוב לי.. לא תמיד. זה עבודה קשה ואני נותנת מעצמי המון.. גם עזבתי את הבית ובכלל יש לי חופש לעשות כל מה שבא לי.. אני יכולה להיות חברה של מיה ושל אנה ואף אחד לא יגיד לי כלום.. אלב אני לא עושה את זה .. אני כן השמנתי .. ואני כן מנסה לעבוד על זה.. אנה תמיד נשארת בראש.. איפשהו.. עדיין אין לי אף אחד חדש ..היו כמה וזה לא עבד.. לפעמים ממש קשה לי להיות לבד :( האקס לא מטריד אותי הרבה .. כי הוא לא יכול הוא מאחורי סורג ובריח .. אבל אנחנו כן מדברים כי אני כן דואגת לו.. וכנראה הוא יחזור לאשתו אז זה מצוין בשבילי.. בקיצור אחלה שנה לכולם .. </div>Thu, 17 Sep 2009 14:50:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=11248037http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=11248037http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=10638807<div align="right" dir="rtl">לא עידכנתי שנים!כי כבר לא היה לי מה לעדכן.. סיימתי צבא ועכשיו הכל חזר להיות כמו פעם.. שעמום.. חיפוש ריגושים.. כאלה. עברתי תקופה קשה עם החבר. החלטנו לעבור לגור יחד כבר.. בסוף זה לא יצא לפועל ואחרי משהו שעשיתי (פירוט בהמשך) ניפרדנו.. כן שלוש שנים הלכו לפח!אז ככה מה ששינה לי את החיים זה הפורום של לנדמרק שעשיתי.. אני לא יכולה להסביר הרבה על זה כי זה מסובך אבל אני אסכם בזה שהחיים שלי השתנו לגמרי!אנשים שקראו פעם את הבלוג המפגר הזה יבינו שבאמת היו לי בעיות במוח [: אנשים קוראים לפורום הזה שטיפת מוח או כת אבל לי זה עשה טוב! יצר לי קשר טוב עם אמא שלי, חברות שלי, כל המשפחה והאנשים סביבי.. וגם עם החבר(לשעבר) אני עדיין מדברת וניפרדנו יפה ואנחנו בקשר טוב.. פתחתי אפשרויות לאנשים נורמליים בחיים שלי.. ולא חברים גדולים ממני ב15 שנה או נשואים או הכל ביחד.. קשר טוב ובריא ונורמלי בעיקר! אני עושה מה שטוב לי עכשיו אני פחות דוחה דברים ופחות או יותר כל מה שאני רוצה אני יודעת שיכול לקרות. בקיצור ביום חמישי אני הולכת לפורום המתקדם.. אומרים שאני יעבור עוד שינוי.. אני מאמינה בזה.. ויהיה טוב. </div>Mon, 16 Mar 2009 14:00:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=10638807http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=10638807http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=9977125<div align="right" dir="rtl">תודה. כל החג ריב עם החבר.ריב רציני.. אחרי זה תאונה.. לא ממש תאונה רצינית פשוט עצבים על נהגים מפגרים.. אין לי כוח לדבר על זה אפילו.. ואז לנעול את המפתחות בתוך האוטו שזה כבר היה פשוט מצחיק.. ואז שוטרת שהגשתי תלונה כלפי הבן אדם מהתאונה התייחסה ממש מגעיל..עד שהם לא רואים דם אז הכל בסדר מבחינתם.. ואז סתם בן אדם מפגר שהחליט להגיד לי שאני צריכה משקפיים כי אני מסתכלת קרוב מיידי לדף.. ועכשיו שחיכיתי לצאת בכייף.. אז החבר הזה ישן ושום דבר לא מעיר אותו.. אז יש לי אפשרות לצאת לבד כמו מסכנה עם חברות שגם ככה סביר להניח שאני אבכה ולא בא לי להגיע לזה אז אני מעדיפה להיקבר בבית ולבכות בבית.. כי זה גם ככה מה שאני עושה בכל הימים האחרונים.. אנשים אמרו לי שנה טובה.. למה זה לא עובד? לפחות אני נושמת..</div>Thu, 02 Oct 2008 23:05:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=9977125http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=9977125http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=9759587<div align="right" dir="rtl">שנאתי את כל הבחורים יום אחרי יום ואת הכל,רציתי אחד שיהיה איתי תמיד אחד שיכיר את השטויות הקטנות שלי ולא יהיה כמו כולם. עכשיו יש לי כזה אחד .. אז למה אני רוצה לחזור לפעם?(הזדקנתי וזה חייב להשתנות מהר! אני חוזרת לעצמי! )</div>Sun, 17 Aug 2008 00:00:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=9759587http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=9759587http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=8002008<div align="right" dir="rtl">כל כך רוצה לעדכן אבל אין לי זמן עכשיו. אני עוברת דירה עוד שבוע. קצת עצוב. כל כך הרבה זכרונות יש לי בבית הזה .. הצבא הזה לקח לי תחיים..אין לי זמן לכלום. יש לי 4 שעות ביום..זהו. אבל צחוקים שם .ולא נשאר עוד מלא. עבר עלי המון והפסקתי לרשום.. אני והחבר ביחד..ממש ביחד. הכרתי את המשפחה.. כולם מכירים אותי.. אין בושה. אפילו יצא לי להיות בחתונה עם האחים של אשתו היה קצת מוזר.. עם כל המשפחות והחברים. כולם יודעים עכשיו,אנחנו כבר לא סוד. לפעמים קצת קשה ששואלים אותו איפה אשתך..ואז הוא מספר שזהו והם אומרים לידי .. לא חבל? כל כך מהר.. לא משנה הכל מסתדר .. וקצת מלחיץ . הזנחתי את אנה . אני לא מרגישה טוב בכלל. לפעמים אני מרגישה אפילו כאילו זה בסדר לדפוק פיצה או אוכל סיני . דברים שרק חלמתי לעשות ועכשיו אני מתביישת להגיד שעשיתי את זה. עכשיו שאני עוברת דירה אני אתגעגע לשירותים שלי שהיו לנו זמנים כל כך "טובים" יחד.. כל הזמן אני חושבת על הפסיכית הזאת.. עוברת מול החלון שלה ומקווה לראות אותה.. אני כל כך מתגעגעת למקום זהה למרות שלעולם הוא לא עזר לי ולעולם לא שפכתי שם תלב.. אני מתגעגעת רק</div>Fri, 23 Nov 2007 20:42:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=8002008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=8002008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=6957142<div align="right" dir="rtl">הכלכל כך מוזר.. אשתו של חבר שלי עלתה עלינו. אחרי שנה היא צלצלה אלי.. הייתי אצלו בבית (הם לא גרים יחד ..) שום אותה שיחה..אני על סף התקף לב האמצע שהייתי איתו התלבשתי ויצאתי בלי לומר מילה. (היא גילתה הכל אחרי שהיא הזמינה פירוט שיחות שלו וראתה מלא תטלפון שלי..) היא אמרה לי שהיא רוצה להפגש איתי ואמרתי לה שאין סיכוי דיברתי עם חברה שלי ובאה עוד חברה ורציתי להפגש איתה.. אבל אז זה לא הסתדר ללכת איתם אז פחדתי להפגש איתה לבד.. היא ערסית כזאת אמרתי לה שתעזוב אותי אני לא אפגש איתה ..היא אמרה שהיא תהרוג אותי בהזדמנות .. היא והמשפחה שלה דיברו עם אמא שלי ואמא שלי צלצלה אלי מלא מבוהלת לא יודעת בכלל מה קרה. (היא לא ידעה שיצאתי עם משהו בכלל) לא עניתי לה והיא דיברה עם חברה שלי שהסבירה לה הכל. החבר צלצל אלי מלא ולא הבין למה הלכתי .. הייתי כל כך מבולבלת לא ידעתי מאיפה הכל נפל עלי . הסברתי לו והוא די התנתק מאחריות .הוא אמר שהוא לא יודע מה לעשות . אחרי שסיימתי לדבר איתה ולנסות להסביר לה שלא היה כלום בנינו וןאנחנו רק ידידים (אני לא רציתי להרוס אני רציתי שהם ישארו יחד) היא לא האמינה ואמרה שהי</div>Fri, 13 Jul 2007 15:29:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=6957142http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=6957142http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=6625950<div align="right" dir="rtl">עבר מלא זמן ולא עידכנתי .. בספקתי להתגייס ואני כבר בסדיר.. אין לי כל כך מה לכתוב על הצבא חוץ משהשמנתי המון ! לא בגלל השקם.. אני לא אוכלת כלום עד 6 וב6 אני אוכלתי משהו ממש משמין :/ צריך להפסיק עם זמן.. ואין לי זמן לעשות ספורט בכלל.. אבל הצבא לא מעניין.. הספקתי לשבת עם חבר שלי כל הלילה במיון .. 2 טיפות אל אס די לא עושות טוב לאף אחד.. פחדתי הרבה שהוא היה בלי הכרה ושבא האמבולנס טסתי אחריו לבית חולים.. אחרי זה הספקתי לראות אותו בוכה בטירוף .בחיים לא ראיתי אותו במצב כזה . בשעות הבוקר שהוא היה כבר טיפה נורמלי אז היה צחוקים בבית חולים צחקנו על זקנה אחת שעשתה ממש מלא רעש.. לא הבנתי למה להאישה הסתומה שלו לא באה לבית החולים .. למה לא אכפת לה? חוץ מזה שקצת עצוב לי בגלל הפסיכלוגית שלי .. לפני ינואר נפגשנו לפני שטסתי לצרפת ואמרנו שאני אחזור אז נקבע עוד פגישות.. יצא שלא צלצלתי והיא גם לא!אנחנו ביוני עכשיו והיא לא צלצלה פעם אחת לשאול אם אני חיה.. זה ממש מרגיז.. לא אכפת היה לה ממני בכלל. העיקר שהיא קיבלה את ה700 שקל שלה כל טיפול. בכלל לא סיכמנו שנפסיק.. וזה גם לא פסיכלוגית חדשה ..</div>Thu, 31 May 2007 18:09:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=6625950http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=6625950http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=6366384<div align="right" dir="rtl"> למה אני לא באה אליה ואומרת לה מיזה באמת בעלה? למה אני לא מספרת לה שבנינו זה אהבה אמיתית (נראה לי ) למה אני לא אומרת לה שאנחנו כבר שנה ביחד? למה אני לא אומרת לה שהוא כן יוצא בלילות ? כי אני לא רוצה שהם יפרדו .. לא רוצה שזה יהיה על אחריותי.. אני מבינה שאני לא יהיה איתו לעולם . אף אחד לא מבין מה יש בנינו ..והאמת גם אני לא וגם הוא לא. חיכיתי לעצמאות לראות אותם ביחד.. להזכר בעצמאות הקודם שאני הייתי איתו .. וראיתי אותם וזה לא נתן לי כלום .. קצת הבנתי שמה שאני עושה זה דפוק . שאני לא מבינה באמת מה אני עושה . הוא ראה שראיתי אותם .. הוא הסתכל לפעמים .. במהלך הזיקוקים.. אני כל כך צריכה אותו . לפעמים אני לא מכירה אותו והוא הבן אדם הכי מגעיל שאני מכירה.. מעדיפה אפילו לא לפרט.. ולפעמים זה הבן אדם שמכיר אותי הכי טוב מכולם ואני מרגישה איתו הכי בנוח בעולם.. סתם קצת קשה לי עכשיו כי הם באילת עכשיו ואני לא מפסיקה לחשוב עליהם ביחד.. :/ לגבי האוכל לאחרונה זה הסתדר.. חזרתי לעצמי .. לא מכריחה את עצמי לא לאוכול .. פשוט לא בא לי אוכלת 3 פתית עם גבינה קטשופ ועגבניה (סליחה</div>Fri, 27 Apr 2007 00:38:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=6366384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=6366384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=6097882<div align="right" dir="rtl">זה הולך להמחק עוד מעט אז אין צורך להגיב.. יש אנשים בחיים שהם אפס וכלום לא מצליח להם ויש תאנשים שהם כל השנים מצליחים .. ואיכשהו אי אפשר לשבור את המעגל הזה. אני באמצע ..בכל דבר בחיים שלי אני באמצע.. לא ממש באמצע יותר לכיוון התחתון .. אף פעם לא היו לי ציוניםם ממש גבוהים תמיד היה לי 80 ממוצע .. זה כמעט מעולה אבל זה גם כמעט נכשל.. אני לא מטומטמת אבל גם לא חכמה ממש. אני לא מכוערת אבל גם לא יפה. נמוכה אני כן.. אני לא רזה אבל גם לא שמנה .. אני לא נורמלית אבל גם לא משוגעת.. אני מנסה למצוא את עצמי.. במשהו להיות עד הסוף.. אפילו באנה ומיה אני לא עד הסוף.. אני כבר מספיק שנים בחרא הזה ואני אף פעם הגעתי לתוצאות שהייתי רוצה.. (מי שלא מבין שלא יגיב) בלימודים ממוצעת .. אני רוצה משהו ללכת איתו עד הסוף.. גם שזה יהיה משהו רע.. אבל עד הסוף!! הפוסט בא בעקבות הודעה שלא התקבלתי לדובר צה"ל.. זה הפסיכולוגית הדפוקה שלי שדחפה אותי ללכת לשם בכלל ולנסות.. ואני ידעתי שאני לא מתאימה לשם אבל שהזמינו אותי לראיון אני כל כך התרגשתי וכל כך רציתי שכבר הייתי בטוחה שאני שם. מרוב התרגשות ולחץ עשיתי הרב</div>Sun, 25 Mar 2007 15:29:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=6097882http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=6097882http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=5959988<div align="right" dir="rtl">משהו קרה לי.. וזה לא טוב! אני אוהבת רזון ואני רוצה להיות רזה כמו תמיד אבל זה לא רוצה של פעם.. זה רק רוצה. אני לא עושה כלום בשביל זה. מתגעגעת לימים שבאמת הייתי מורעבת ולהקאות ולתפריטים ולמחברת שלי ושל אנה ולהכל. אני מרשה לעצמי לאכול כמו מפגרת.. היתי בפריז עכשיו 10 ימים עם חברה והאמהותואכלתי שם דברים שמזמן לא אכלתי.. גלידה עם קצפה ושוקלד והכל,קרפים,פיצה!!! ,פסטה ו(עכשיו שאני עושה את הרשימה והכל זה ביחד ..זה הדברים שהכי אסורים .. אני לא מאמינה) אמא שלי אמרה לי תוך כדי שאכלתי תגלידה שהיא כל כך שמחה שאני אוכלת ושכיף לה לראות אותי ככה.. ושאלה אם אני נהנת ושאנייודה שאני התגעגעתי לזה וכיף לי.. והיא אמרה שבטוח עכשיו במשקל יראו תוצאות טובות.. ושאני לא יפסיק את זה כי זה טוב.. באותה רגע רציתי לזרוק תגלידה ולרוץ להקיא את כל מה שאכלתי כל השבוע.. האוכל שאכלתי שם לא היה נוראי כי הלכתי כל יום מינימום 8 שעות .. טיילנו מלא והרגליים שלי התפוצצו.. ואכלתי דברים משמינים ממש אבל טיפה.. לא הייתי מסוגלת ליותר.. גיליתי שם שהאוכל הזה לא שווה.. אכלתי נגיד את הפיצה (זה היה בשוויץ וזה עלה 80 שק</div>Sun, 04 Mar 2007 14:03:00 +0200boobab@walla.co.il (mooo...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90041&blogcode=5959988http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=90041&blog=5959988