Bad habits

אני משתדלת לחיות איתה בשלום. ברוב שעות היום אנחנו מסתדרות, מדברות קצת, מתעניינת בשלומי, לפעמים גם נותנת לי שקט.

הכרנו לפני שמונה שנים בערך, כבשה אותי מהרגע הראשון ונכנסה לחיים שלי בסערה.

לפני שהבנתי מה קורה בכלל נשאבתי לתוך העולם שלה, היא נכנסה לכל חלק בי, בחיים שלי, בגוף שלי.

ואז אחרי ירח הדבש היא הראתה לי את הפנים האמיתיות שלה.

עשתה לי סרטים, שיגעה אותי, לכל מקום שהלכתי היא חיכתה לי. מסתכלת עלי מהצד, בוחנת אותי, ומגיעה בזמנים הכי גרועים.

למדנו להסתדר, משתדלת לא לעורר אותה יותר מדי.. לתת לה לישון בתקווה שתתעורר כמה שיותר מאוחר.

לפעמים אני מייחלת שהיא לא תתעורר אף פעם, שתמשיך לישון לנצח.

ולעיתים היא ישנה יותר ממה שציפיתי, אבל גם דובים קמים משנת החורף שלהם. והם קמים רעבים.

מערכת יחסים נורמלית בסך הכל לא? אני והבולמיה שלי.

אני מרגישה כאילו אני מחכה למשהו שלא הולך לקרות.