שבת שאני בבסיס ולא בבית וזה מוזר, ולא רגיל וסבבה דווקא.
הבנות בחדר מושלמות, חולה על כולן, קצת חבל לי שהן לא מהאיזור שלי. כולנו באותה סירה וכולנו משתדלות להעביר את זה על הצד החיובי ביותר. מבחינת אוכל אני לא אשקר, די קשה לי, יש הרבה פיתויים והאוכל בחדר האוכל מפוצץ שמן.
אני מתנחמת בזה שאני כל היום בפעילות פה, חוץ מהיום, שזה נוהל שבת ודי שבוז אז אני משתדלת לאכול כמה שפחות.
מעבר לזה, זהו, עבר שבוע שלם. עוד חמישה ימים ולבית.
למרות שאני די בטוחה שאקבל שעות ביציאה אבל שטויות, עברתי שבועיים מה זה בשבילי עוד כמה שעות.
אני מתגעגעת לחבר שלי, ברמות גבוהות כל כך, זו באמת הפעם הראשונה בחיים שאני אוהבת מישהו בכל כולי, ומאוהבת בו על כל הראש. אני אשכרה רואה איתו עתיד. מדהים שלי. הוא חסר לי פה כל כך. הוא הכח שלי שמחזיק אותי שעוד מעט בית, רק עוד קצת, הנה עבר עוד יום, כל יום מחכה לט"ש בשביל לדבר איתו. לא שאני סובלת פה, אבל מהבחינה הזו זה קשה. וההורים שליייי המושלמים שחושבים שאני עושה מסעות כומתה וסוחבת אלונקות וזה כולה טירונות 02.
שבת שלום אנשים שתהיה:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
