אז... סבא וסבתא החליטו להטיס אותי לשבוע בברלין לפני הגיוס.
אני מפחדת.
כאילו, אני לא רוצה לצאת כפויית טובה, אני מבסוטה ומרוצה ממש, טיסה חוויה כיף ואני מעריכה אותם מאוד.
אבל עניין האוכל כל הזמן מהדהד לי.
מה אעשה? בטח אהיה איתם בחדר, ורוב הזמן נטייל, אני אהיה חייבת לאכול.
והארוחות בוקר? אני בחיים לא קמה אליהן בכלל.
אני לא טיפוס של ארוחות בוקר, מעדיפה לישון.
והם בטח ידחפו לי שם כל היום אוכל.. זה כל כך מפחיד אותי.
לא יהיה לי איפה להקיא, ואני אשנא את עצמי ואחזור איזה שלושה קילו יותר.
אני לא רגילה לאכול בכזאת כמות. גם בוקר גם צהרים וגם ערב? איתם גם בטח ביניים.
בימים שאין לי בולמוס אני אוכלת רק מעט בצהריים ואולי משהו קטן בערב.
אם יש לי בולמוס אני פשוט מקיאה אותו ולא אוכלת בשארית היום.
פאק.