בא לי להרקב בבית כל הפורים. לשכב במיטה ולא לצאת.
הוא רוצה שאני אשן אצלו ונצא בבוקר עם כל החברים (שזה פאקינג כל העיר בערך שמכירה אותו) ובערב גם נצא.
ולא בא לי.
כי אני מרגישה מכוערת ושמנה ולפני מחזור אז אני בכלל נפוחה (מקווה מאוד שזה העניין ולא הריון) ולא יודעת גם מה ללבוש וממש אי אפשר לדבר על צמוד. רוב הבגדים שלי כאלה, מה נראה לי??
ואני צריכה להיות שיא השלמות כי כולם יראו אותי כבת הזוג שלו, וכולו מתגאה, במה????
בא לי פשוט לשכב במיטה ולקום עוד שבוע. להעלם מהעולם.
איבדתי גם צמיד יקר ערך, ערכית ומנטלית. בא לי למות מזה.
אמרתי לו שיצא בלעדי, הוא טוען שבלעדי הוא לא יהנה, ושמצידו להשאר איתי בבית, העיקר להיות איתי.
הוא מהמם, מה נפל על מישהי מתוסבכת כמוני שכל היום צריך לאכול את השיגעונות שלה..
ההפרעה משתלטת עלי יותר מדי בתקופה האחרונה, אני חשה בה מחמירה. פיזית ובמיוחד נפשית, זה כל מה שמעסיק אותי.
וזה מתיש אותי, אני מותשת. ומתישה על הדרך את כל העולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
