Bad habits

היה כל כך צפוי שזה יקרה. מן קארמה כזאת.

עד שסוף סוף אני באמת רוצה מישהו, זה לא יכול להתאפשר.

או אולי אני רוצה אותו דווקא כי זה לא יכול להתאפשר, תמיד נמשכתי לאסור, והלוואי וזה לא היה ככה.

אני ודין נפרדנו לפני קצת יותר משבועיים, הרגשתי שזה לא זה, ולא היה הוגן כלפיו להשאר במצב הזה. וזה נגמר יפה, קצת עצוב.

במקרה המישהו שרציתי הוא חבר של דין, דיברנו, ישבנו, צחקנו, מאין קשר אפלטוני עם מתח רומנטי ברור אבל מוכחש, כי שנינו יודעים שזה חוק, וזה אסור, אז למה מלכתחילה?

אתמול יצאתי למועדון בתל אביב עם החברות, לחגוג את השנה החדשה, דין והחבר גם היו שם.

הוא היה נבוך אפילו להסתכל עלי, ובצדק, קטע מסריח, אבל אני מבואסת תחת, כי אנחנו לא מדברים מאז, גם לא נדבר.

אבל עוד כמה ימים אני אשכח, יעבור לי, בטח אהיה בקראש על מישהו אחר, הסיפור הזה ישכח, וזהו. טייפ מוזר.

מקווה שההתחלה של השנה לא מעידה גם על ההמשך שלה, אחרת היא הולכת להיות מחורבנת.