הבוקר הקצתי משנתי,כמדי בוקר בחיי,התלבשתי ויצאתי לעשות עבודת רגליים מחוץ לבית,כבכל בוקר אחר בחיי.השמש כבר זרחה בשמיים,גם כן כמו בכל בוקר אחר בחייה ובחיי השמיים.הציפורים שפגשתי על דרכי,לא המתינו לבואי וכבר עבדו במרץ וצייצו שירי עבודה מעל העצים מן הדשא שבגן.

אחרי שחזרתי לביתי,צחצחתי את שיניי ואכלתי ארוחת בוקר.כשהתפניתי מארוחת הבוקר,חשבתי לעצמי תוך כדי שתיית קפה,מה אני רוצה לעשות עם עצמי בשאר היום שעמד לרשותי.היה לי יום ארוך להעביר עם עצמי,התרוץ אין לי זמן,ניטל ממני כשקרתה לי תאונה בעבודה,לפני כשלוש שנים,ומאז יש לי שפע של זמן פנוי,ואני יכול להרשות לעצמי לשחק במחשבותיי עם הרצונות שלי,היום אני רוצה כך,מחר ארצה אחרת,או שלא ארצה.האמת שזה היה קשה לי,לרצות.עד שקרתה לי תאונה בעבודתי,לפני כשלוש שנים,הייתי קשור לעבודתי,ואני לא הרשיתי לעצמי לעסוק תוך כדי עבודה,ברצונות אחרים שהיו לי בחיי.

היום התרצתי במחשבותיי לתוספת של יום כיף לחיי,לצאת מביתי ולהרחיק ממנו בנסיעה לטיול.מבין כל המקומות במדינה שראוי לי,או ראוי להם,כי אסע ואגיע אליהם,עשיתי בחירה ספונטנית עם עצמי והעלתי את ירושלים על ראש שמחתי,וגיליתי על עצמי,לפני שנדבקה לשוני לחיכי,כי לא שכחתי,לא את ימיני ולא את ירושלים,ומצאתיה במחשבותיי,כמקום הראוי לי ביותר שאבלה בו את היום ואגשים את רצוני,ואז התחלף לי בראשי הרעיון על טיול כיף למעורבות שלי בארוע בטחוני מעיקרו.זה היה שינוי גדול בשבילי,הרצון שלי לצאת מביתי ולטייל בירושלים,במיוחד בימים טרופים אלה,כשהבטחון בירושלים לוקה בחסר,בעוד אני לוקה בעודף של אנוכיות ונהנה בביתי מבטחון מופרז.העיר,לעומת זאת,מעולם לא הייתה כה מאוחדת,כשדם שנשפך,מחזק את הקשר בין מערבה של העיר למזרחה.אמנם ציפיתי לחוייה של אקשן וריגוש במהלך הטיול אני חשתי מורתע כשחשבתי על ההתרחקות שלי מן הבטחון שמעניק לי ביתי,לטובת הנסיעה,ונפתח לי הראש למחשבה שנייה,מעט הסתכנות מתובלת בהזדהות עם תושבי העיר המאוחדים,חשבתי לעצמי,בודאי לא תזיק לי.רק אני והנוכחות שלי,חסרים היום בירושלים,כאורח מזדמן,וכמטייל ברחובותיה בשליחות בטחונית מטעם עצמי כשאני נושם אויר הרים צלול כיין,ושר לעצמי באופטימיות על ירושלים של זהב,ושל נחושת,ושל דם וקיוויתי שהמזל ישחק לטובתי,ואני אקלע שלא בטובתי,לזירה של פיגוע באחד מרחובות העיר שחוברה לה יחדיו .התקבל על דעתי להביא איתי בטחון מהבית ולחלק ברחובותיה,אבל הבטחון העדיף שלא להתלוות אלי,והתעקש להשאר בבית.מעולם לא הייתי מעורב כצופה מקרוב בפיגוע ולא סימנתי את עצמי כמטרה לפיגוע,עדיין לא נוריתי,נדקרתי בסכין מטבח,נרגמתי באבנים או נדרסתי,וגם לא זכיתי למזלי להחלץ מפיגוע כזה או אחר,ולמען האמת גם לא נפגעתי מאש ידידותית של כוחותינו,שזה הטרנד האחרון של הפיגועים.