http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890heCopyright 2026 טעות אנושית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14611303<div align="right" dir="rtl">עד לרשימה הזו לא נדרשתיולא ספרתי לעצמי את הנשימות שלי בשעת כתיבתה של רשימה,אבל אני מתאר לעצמישזה הרבה נשימות שאני נושם כדבר מובן מאליו,וגם כשאני לא כותב,אני נושם ומסניף לתוך ראשי בכל נשימה שאני נושם בשעת כתיבתה של הרשימה הזו,תמהיל של אווירומנה אחת זעירהשלזיהום כימי שמתחיל את מסעו במרומי הארובות שלתחנת הכוח שאני גר במרחק מה ממנה,לאחר שהוא משולח כפסולת,מחזקתה של חברת החשמל.אני לא מבין את ההגיון של בניית ארובות לגובה רב,אם הזיהום שמשולח לעבר השמיים בתהליך ייצור החשמל,כבד מן האווירעליו הוא נישא,ומה הטעם לשלח זיהום לשמיים,כשהוא שוקע ארצה בסופו של דבר.הזיהום לא מתפרק בריאקציה כימית במגע שלו עם האוויר,לעומת זאת הואמתפזר על שטח עצום.בעוד מנה של זיהום עולה לי לראש,אני חושבלעצמישחברת החשמל בנתה את ארובות התחנה לגובה רב,כדי להגן על עובדיה ולהרחיק מהם את סכנת הזיהום.למרים את עיניו לשמיים,ומתבונן ממרחקבארובות המעשנות,מתגלה ענן ארוך שמתרחק לאיטו מן הארובות ועל הדרך שלו מוסיף גוון צהבהב לאוויר עליו הוא נישא.הזיהום נישא ברוח עד לביתי.ובדרכו מאבד גובהויורד אלימן השמיים,אני לא יודע אם הוא צונח אליכמו על</div>Mon, 08 Feb 2016 10:09:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14611303http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14611303http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14603573<div align="right" dir="rtl">עד שפורסם הדוח שלהאו.אי.סי.די על מצבה המוסרי והפילוסופישל ישראל בין העמים הנאורים,לא הייתי איש מאושר בחיי,או שלא ידעתי להעריך כמה מאושר הייתי או קרוב לאושר,ואני נצרכתי לחיזוק חיצוני,ולעומת זאת חייתי את חיי,והתנהלתי במרחק של נגיעה מקו העוני,קצת מעליו או קצת מתחתיו.במהלך חיי גיליתי על עצמי בדרך הקשה,שאושר זה לוקסוס או טובת הנאה קיומיתשאפשר לילחיות ולהתנהלבלעדיה במסע החיים שלי עד הנה.בהזדמנות זו שניתנה לי לאחר פרסום הדוח,אני ממהר וקושר בהערת אגבאת חסרונו של האושר כחומר למחשבהבין כל נתוני החייםהאחרים שלישמשמשים בעירוב בתוך ראשי לעבר הפסיכולוגי המפוקפק שלי,בהעדר תשתית מתאימהבנפשי או הכנה מוקדמתלחיים מאושרים.האמירה הכי מרחיקת לכת באופטימיות שלה,שסחטתי מעצמי,בעניין של אושר,והייתה לי לומר לכל מי שהיה קשוב לאמירותיי,כהכרה ראשונה שליבקיומו והתקרבות שלי למרחק של נגיעה,שנראה לי כי אני בדרכי להגיע אל האושר שממתין לי היכן שהואבהמשך הדרךבמסע החיים המסובך שלי.הדוח החשוב התפוצץ לי בפנים כאמת פילוסופית וקיומית,גם על עוני וגם על אושר,ואני גיליתי לראשונה בחיי שהייתי מאושר יותר משחשבתיולמדתי מן החיבור הפיל</div>Fri, 05 Feb 2016 20:25:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14603573http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14603573http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14514507<div align="right" dir="rtl">סיפורו של המחבל נשאת מילחם,ערבי ישראלי מהכפר ערערה שבואדי ערה,מיצה את עצמו כסיפורלאחר ששרד ובילהשבוע מסעירמחייו הצעירים כהצעת הגשהעל המדף של התקשורת,והגיע ביום שישי האחרון לסיומו הצפויוהטוב,וכבר התפנה מקום בתקשורתלסיפור חדש,שללא ספק עושה אתדרכו מאי שם בימים אלה,ויתפוש את מקומו בתקשורת .בשבילי לעומת זאת,הסיפור רקהחל את חייו כסיפור, במחשבות שבראשי וברשימה שלי.גם חייו של האיש הסתיימו ביום שישי האחרון,והוא מת כגיבור של סיפורמטעם עצמו,לאחר שמצא לבסוף,והגשיםאת יעודו בחיים,ותוך כדי,העניק משמעות למותו,כשנורה ונהרג סמוך לביתו,אליו נמלט מן השטחים הכבושים,והגיעחסר נשימה בידיעהשהוא מבוקשונתון בסכנה לחייו מכאן והלאהלאחר הפיגוע שהוציא לפועל וזה רק שאלה של זמן עד שרודפיו ישיגו אותו.שבוע ימים הוא היה נרגש מעצמו,ונהנה מן הנצחון הקטן אותו נחל ברחוב דיזנגוף בתל אביב,תרומתו האישית לטרור שרשומה כעתעל שמו,וצירף עוד חוליה לשרשרת המתארכת של פיגועים,הוא טבע במקום הארוע חותם אישישל כיבוש וחוסר בטחון שלא ישכח במהרה על ידי העוברים ושבים,והרג שלושה ופצע עוד שלושה שנקלעו במקרה על דרכו,וקשר אותם אליו בקשרשל דם .הוא</div>Mon, 11 Jan 2016 21:56:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14514507http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14514507http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14488031<div align="right" dir="rtl">קראתי שספרה של אחת ,דורית רביניאן שמה,נפסל ללימוד בסיפרות מוגברת ,לא בגלל שהספר, גדר חיה,היהגרוע,אלא בגלל שהסופרת הירשתה לעצמה,נראה לי מכאן,את החופש לפנטז בסיפרה,על אהבה בין ערבי מרמאללה ליהודיה מתל אביב,ולרוץ עם הסיפורולספר לחברה,והוא עלול חס וחלילה,לעודד או להסיתלהתבוללות מסוכנתבין קוראיו היהודים לבין קוראותיו הערביות של הספראו בין קוראותיו היהודיות לבין קוראיו הערבים,כולם תלמידים בינתיים,שלומדים סיפרות .להתחתן עם מישהו שהוא לא יהודי,אמרה בהיסטריה,אחתדליה פניגממשרד החינוך,כהצדקה לפסילתו של הספר,זה לא מה מה שמערכת החינוך מחנכת אליו,לא במציאות ולא בעלילתו של סיפור פיקטיבי.לא תיתכן אהבה בין יהודיה לערבי או בין יהודי לערביה,אליבא ד' דליה פניג,בעצמה יהודיה כשרה וטהורת גזע,שלא מרשה לעצמה לפנטז,גם לא בחדרי חדרים,אבל נחרדה מהפנטזיה שחלחלה למחשבותיה לאחר קריאתה בספר,עלחדירתו לראשיהם של התלמידים היהודים,בני הנעוריםחסרי ניסיון בחיים ובאהבה,שלרעיון מהפכני כמו אהבה,וליחסי אהבהשלא מקובלים בחברה היהודית,ולמען האמת,גם לא בחברה הערבית,ואת התופעה הלא חינוכית הזו,יש להרוג עוד כשהיא קטנה,כי אהבה עוד על</div>Fri, 01 Jan 2016 21:48:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14488031http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14488031http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14483870<div align="right" dir="rtl">הבוקר הקצתי משנתי,כמדי בוקר בחיי,התלבשתי ויצאתי לעשות עבודת רגלייםמחוץ לבית,כבכל בוקר אחר בחיי.השמש כבר זרחה בשמיים,גם כן כמו בכל בוקר אחר בחייה ובחיי השמיים.הציפורים שפגשתי על דרכי,לא המתינו לבואי וכבר עבדו במרץ וצייצו שירי עבודה מעל העצים מן הדשא שבגן. אחרי שחזרתי לביתי,צחצחתי את שיניי ואכלתי ארוחת בוקר.כשהתפניתי מארוחת הבוקר,חשבתי לעצמי תוך כדי שתיית קפה,מה אני רוצה לעשות עם עצמי בשאר היום שעמד לרשותי.היה לי יום ארוך להעביר עם עצמי,התרוץ אין לי זמן,ניטל ממני כשקרתה לי תאונה בעבודה,לפני כשלוש שנים,ומאז יש לי שפע של זמן פנוי,ואני יכול להרשות לעצמי לשחקבמחשבותייעםהרצונות שלי,היום אני רוצה כך,מחר ארצה אחרת,או שלא ארצה.האמת שזה היה קשה לי,לרצות.עד שקרתה לי תאונה בעבודתי,לפני כשלוש שנים,הייתי קשור לעבודתי,ואני לא הרשיתי לעצמי לעסוק תוך כדי עבודה,ברצונות אחרים שהיו לי בחיי. היום התרצתי במחשבותיי לתוספת של יום כיף לחיי,לצאת מביתיולהרחיק ממנובנסיעה לטיול.מבין כל המקומות במדינה שראוי לי,או ראוי להם,כי אסע ואגיעאליהם,עשיתי בחירה ספונטנית עם עצמי והעלתי את ירושלים על ראש שמחתי,וגיליתי על עצמי</div>Thu, 31 Dec 2015 13:19:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14483870http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14483870http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14427559<div align="right" dir="rtl">ראש הממשלה: תחנות כוח כבר ספגו טילים...דמיינו שאנחנומקבצים את הכל לתחנת כוח אחת ,זו איוולת...&lt;ישראל היום...9/12/15 &gt;. . .לא פעם שמעתי את האמירה אל תנסו את זה בבית ,אבל לאחר שקראתי בכותרת שהופיעה בעתון,כציטטה לדברים של ביבי נתניהו,שנאמרו בועדת הכלכלה של הכנסת ואימצתי אותה מיד,כפתיח לרשימתי,כפי שניתן לראות,וכנושא לכתיבה,אני כן מנסה לעשות את זה מהבית,את המגע שלי עם הדמיון,ואת החיבורבמחשבותיי בין המציאות לדמיון.מאז שלמדתי להכיר את עצמי לעומק,היה חשוב לי להיות מחובר בתוך ראשילמציאותועכשיו אני מגלהכי הדמיון שליחסר לי כתבלין במחשבותיי,ומזה שנים שאני רואה בביבי ובהתנהלותו,השראה לכתיבתי,ואני מנסהלדמיין כאןלעצמי מי בישראל,חוץ מביבי נתניהו,ירצה שועדת הכלכלה של הכנסתתשחק ביחד איתובנדמה לי פוליטי בטחוני.בהופעתו לפניה בעניין של מתווה הגז,או שהייתה זו ועדת החוץ והביטחון של הכנסתאליה הגיע בטעות,כי הוא לא דיבר על הגז,אבללא הפסיק לדבר על בטחון,הואחשף את עצמו לפני הועדה,כראש ממשלה עתיר דימיון ודיבוריםע</div>Thu, 10 Dec 2015 17:07:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14427559http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14427559http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14409809<div align="right" dir="rtl">ערך-הבטחון,ספינת-הדגל של הפוליטיקה בישראל,מתרוקן בימים אלה,והופך בפי הפוליטיקאיםלסיסמא פוליטית ריקה מתוכן.אנחנו נשיב את הבטחון,הכריז ראש הממשלה באופטימיות פוליטית,והודה שהבטחון אבד,הוא עצמו נהנהלטבוע בים של בטחון צמוד שמקיף אותו מכל עבר,ופיו מלא בבטחון,והוא יהיה כאן,הבטחון,תיבל את דבריו,כבר בהזדמנות זו,בהבטחת בחירות מרגיעה,עדלבחירות הבאות,בעוד הבטחון שאיבד ראש הממשלה הנצחי,וכל חייבי הגיוס מחפשים אחריו בנרות,מוסיףומתערער בכל יום.לאחר כל פיגוע,נגרעת פיסה קטנה של בטחון מחייו,והאזרח הקטן,נדקר,נדרס,נורה,או נרגם בפיגוע,אם לא נקלע בינתיים לתאונת דרכים על הדרך שלו,מגלה על בשרו במגע קרוב ומכאיבעם הטרור,כי הבטחון לא ממש נמצא,בדיוק כשהוא צריך את נוכחותו לידו,כמו את צילו.אבללעומתזאת,וזהמהשיפהבחיים,הוא מגלה כי הערך של חייו,דווקאנוסקבהיסטריה,ומרקיעלשחקים כשהטרור משתולל.דווקא בימים טרופים אלה,הפיקה הכנסת,בית הוצאה לאור לחוקים,ולאחר קנוניה פוליטית,שלטובת ההדיוט המצוי היא קרויה חקיקה,הוציאהמבית היוצרהבלתי נלאה שלה לקנוניות פוליטיות.חוק גיוס חדש,או שהיה זה רק תיקון פוליטי קטן שחוקק,כתרומה צנועהשל הפוליט</div>Wed, 25 Nov 2015 05:43:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14409809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14409809http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14406910<div align="right" dir="rtl">לאחר כניסת השבת בפריס,בירתה של צרפת,בליל שישי האחרון&lt;13/11/15&gt; התפרץ עודארוע של טרור בפריס,הוא הגיח מלא זעםמשום מקום,ובחסות החשכה השתלט כלאחר ידעל כלהתקשורת בעולם ועל תשומת ליבם שלצרכני מידע למיניהם שלא היו למזלם ,בקירבת מקום ,והחמיצו הפעםאת המגע האישי והחםשיש לטרור להציע ,אולי מי מהםיזכו למגע שלובארוע הבא ,להיכן שלא יגיע ,לטרור יש סבלנות והפיגועהבא ביסמילה ,כבר מתבשל אי שםעל אש קטנה בראשו של מאמין קנאי,וכבר נעשות הכנות מעשיותלקראתו.בארוע בפריסנשפך דם רב,אללה יסתור,היו הרוגיםופצועים רבים ,אני מתאר לעצמי שרובם היו צרכני תקשורת אנונימייםבחייהם ,עד שלקחו פסק זמן מן הישיבה מול הטלויזיה בבית או מן הקריאה בעיתון,או מןהאזנה לרדיו,לטובת בילוי תמיםשל ליל שישי מחוץ לבית ,שהתגלה כגורלי,בחוכמה שלאחר מעשה .במחשבה ראשונה נראה לי כי ידה המכוונת שלהמקריות היאשזימנה אותם לשמשכסטטיסטים בעל כורחםבארוע של פעםבחיים,למי שנהרג .אבל במחשבה שנייה שיש לי כאתאיסט,יתכןשהיתה זו ידו של אללה שדרש את ליטרת הבשר שלוששיחקה בהם כקורבנות מזדמניםלטובת מאמיניו המסורים ,והםנקלעו על הדרךלמן מסיבת הפתעה ,וההפתעהשלהםהיתה</div>Tue, 17 Nov 2015 20:13:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14406910http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14406910http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14405242<div align="right" dir="rtl">לפני כשנתיים ועשרה חודשים,קרתה לי תאונה עם פציעהתוך כדי עבודהבמפעל שלי.לאחר שנים רבותמחיי שהעברתי בעבודה כהמתנהבתוך סביבה עויינת שלמכונות בעבודה,הגיע תורי לזכות בתאונת עבודה משלי,וזכיתי לממש את עצמי כמועמד לתאונת עבודהולרישום בתודעה שלי,של התנסותחדשה לי.זכייה בתאונת עבודהדומה לזכיה של פעם בחיים בטוטו או בלוטו שעוד לא זכיתי ולא כל אחד זוכה בה,רק שלא בטובתי.תאונות עבודה עליהן שמעתי מדי פעם,קרו עד אזרק לאחרים,ואני גיליתי בדרך הקשה והכואבת,שיש דבר כזה גורם משתנה בחיים,אפילו עוררתיוהפעלתי אותובנגיעהאחת של יד פצועה.עד לאותו היום בחיישקרתה לי,הייתי בעליו ומפעילו היחידשל מפעל קטן.אני לא יכולתי להרשות לעצמי את הצרוף שלארוע כלכלי ותאונת עבודה כתקלה בראשי,שלא הצלחתי למנוע.מכונה שעבדתי איתה,והייתי בתפקיד הפועל,לכדה בתוכה את כף ידיוסגרה עליה בחבטה.בזמן שהמכונה הכאיבה ופגמה בכף ידי,אם הייתי עובד עם המכונה,אני מרשה לעצמי ומוסיף כאןמןהערת אגב,בתפקיד מנהל הייצור,או המזכירהאו הנהג,שגם אותם מילאתי בנאמנות כמו שאר תפקידי האחרים,אני מאמין שהתאונה הזו הייתה נמנעת ממני,כבעלים של המפעל שיחק המזל לטובתי משום מ</div>Fri, 13 Nov 2015 16:22:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14405242http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14405242http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14403326<div align="right" dir="rtl">בחיי חלפויותר משלוש שנים למן אותו היום בחיי ככותב,בוהרשיתי לעצמי לראשונה בחיילגלגל בתוך ראשי, ולהיסחף תוך כדי כתיבה,עם מה שנראה לי מכאן ומעכשיו,כהתפתחות חשובה בחווית הכתיבה שלי ובי ככותב וכמקבל החלטות.אניחשבתי לעצמישאני כברראוי מטעם עצמי,והגיע זמנילהעניק לעצמי קידום ככותב,ורשימותיי ראויות לדעתי ככותב,לקידום למעמד של חווית של קריאה,זה לא היה פשוט בשבילי לחדש לעצמי במחשבה,כי על הדרך שעשיתי בכתיבה.אני מיציתי את עצמי ואת הכבוד שהגיע לי ממני,כקורא הראשון והיחיד שלי שמלווה אותי בנאמנות של צל,וכברלא די ליככותב,רק בעצמי כקורא,ובמחשבהשכללתי בה,בנוסף לצורך לרוץולספר לחברה,שהבשיל בנפשי מן הכתיבה,פתיחות,ודעה טובה על עצמי ככותב,שנעשיתי מעניין כנושא לכתיבה מטעם עצמי,שיש לי בראשי וברשימות שאני כותב,אמירה שאני רוצה שתיאמר בתוך סיפור החיים שלי.אני קיבלתי תיאבון לקוראים ופניתי מעצמי כקורא היחיד שלי,ולטובת עצמי ככותב,פתחתי בלוג לעצמי,ובו פירסמתי את רשימותיי לטובת קהל של קוראים,בידיעה ובכוונה שיימצא מי שיקרא בהן,ואולי ימצא עניין בדבריי.בשבילי הכתיבה היא קודם כלעבודת תחזוקה שוטפתשאני עושה לעצמיבתוך ראשי וא</div>Sun, 08 Nov 2015 16:55:00 +0200pesachyosi@gmail.com (טעות אנושית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859890&blogcode=14403326http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859890&blog=14403326