| 11/2015
יש כתיבה...ויש כתיבה...
בחיי חלפו יותר משלוש שנים למן אותו היום בחיי ככותב,בו הרשיתי לעצמי לראשונה בחיי לגלגל בתוך ראשי, ולהיסחף תוך כדי כתיבה,עם מה שנראה לי מכאן ומעכשיו,כהתפתחות חשובה בחווית הכתיבה שלי ובי ככותב וכמקבל החלטות.אני חשבתי לעצמי שאני כבר ראוי מטעם עצמי,והגיע זמני להעניק לעצמי קידום ככותב,ורשימותיי ראויות לדעתי ככותב,לקידום למעמד של חווית של קריאה,זה לא היה פשוט בשבילי לחדש לעצמי במחשבה,כי על הדרך שעשיתי בכתיבה.אני מיציתי את עצמי ואת הכבוד שהגיע לי ממני,כקורא הראשון והיחיד שלי שמלווה אותי בנאמנות של צל,וכבר לא די לי ככותב,רק בעצמי כקורא,ובמחשבה שכללתי בה,בנוסף לצורך לרוץ ולספר לחברה,שהבשיל בנפשי מן הכתיבה,פתיחות,ודעה טובה על עצמי ככותב,שנעשיתי מעניין כנושא לכתיבה מטעם עצמי,שיש לי בראשי וברשימות שאני כותב,אמירה שאני רוצה שתיאמר בתוך סיפור החיים שלי.אני קיבלתי תיאבון לקוראים ופניתי מעצמי כקורא היחיד שלי,ולטובת עצמי ככותב,פתחתי בלוג לעצמי,ובו פירסמתי את רשימותיי לטובת קהל של קוראים,בידיעה ובכוונה שיימצא מי שיקרא בהן,ואולי ימצא עניין בדבריי.בשבילי הכתיבה היא קודם כל עבודת תחזוקה שוטפת שאני עושה לעצמי בתוך ראשי ואת הרשימות שכתבתי ופירסמתי בבלוג,כתבתי ואני עדיין כותב לעצמי ועל עצמי,והפנייה שלי ככותב לקהל של קוראים עם הצעה לחוויה של קריאה שיש לי,כמוה כפתיחת דלת והזמנה להכנס לתוך ראשי.זה היה שינוי עצום בשבילי ככותב.אני סבלתי מפחד במה כשהתחלתי לכתוב,שידעו אודותיי.התחושה הראשונה שליוותה אותי ככותב בראשית דרכו,הייתה של התפרקות מהגנות בנפשי והיחשפות,מה שהביא אותי להסתגר עם כתיבתי.וחווית הכתיבה שלי הייתה זקוקה לשינוי,או שאני הייתי זקוק ככותב,לשינוי בחווית הכתיבה,אני חשתי אז,כי תוך כדי כתיבה,הבשלתי ללא מחשבה מודעת ומושכלת בתוך ראשי להחלטה על שינוי כזה ככותב,למרות שיתכן כי לא נצרכתי לו.אני חשבתי לעצמי כי כתיבה עם עט על גבי נייר,להפקת מצג חזותי של כתב יד למחשבותיי,מיצתה את עצמה וכבר לא הספיקה לי ככותב,כשהתממש השינוי לאחר בחירה שעשיתי עם עצמי.את הקידום שהייתי ראוי לו מטעם עצמי הענקתי לעצמי כשמצאתי אלטרנטיבה חדשנית לכתיבה עם עט על גבי נייר,ושיכללתי את חווית הכתיבה שלי.אני נכנעתי לטכנולוגיה והפסקתי לכתוב עם עט ונייר,ועברתי לעשות שימוש יעיל יותר במחשב כמכשיר כתיבה,ועל הדרך שלי ככותב,נפטרתי מן התלות שהייתה לי לצורך כתיבה,בדיו ובנייר לכתיבה ביחד עם כתב היד שלי.נראה שאני לא נתתי לכתב היד שלי את הכבוד שהגיע לו ממני כשסיימתי כלאחר יד את תפקידו בחיי ככותב,כמצג חזותי של דיו על גבי נייר למחשבותיי.כתב היד שלי היה נאמן לי כמו הצל שלי וזמין לי ללא תקלה כשנצרכתי לו לכתיבה,כייחוד שלי וכמאפיין של האישיות,המחשבות והרגשות שלי,ולמעשה היה דלת הכניסה לנפשי.רק לי יש כתב יד כזה,אני התאמתי לו ככותב והוא התאים את עצמו אלי ולכל גחמה שהייתה לי.את המאפיין והייחוד שלי לא תמצא חבויים בין המילים הסטנדרטיות.לאחר השינוי שעשיתי לעצמי ככותב,והתחלתי לכתוב עם מחשב,כנראה שנלהבתי מן החידוש שהנהגתי ככותב,ומעצמי נלהבתי על שהשכלתי את עצמי בצורך לשינוי והנהגתי חידוש בכתיבה,המחשבות והרעיונות שלי לכתיבה נותרו כשהיו,גם המחיקות והתיקונים שעשיתי עם כתב יד.בשלוש השנים שחלפו בחיי ככותב,אני לא כתבתי ולוא רשימה אחת בכתב יד,המשכתי בחיי ככותב ולא חיפשתי סיבה לשוב ולכתוב ביד,אני מעיד כאן על עצמי כמשתמש במחשב,שהסתדרתי היטב ללא כתב יד בשביל לכתוב ולא נחוץ לי עוד כתב יד לכתיבה.למעשה נטשתי את כתב היד שלי על הדרך שלי ככותב,ואני דן את כתב שלי כערך שאבד עליו הכלח,לשיכחה או למיתה בכל יום מחיי שאני כותב עם מחשב,לטובתו פניתי ככותב.
| |
| כינוי:
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
